בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית חולים לחיות בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית הספר לרפואה וטרינרית מרפאה וטרינרית בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
  • בית חולים וטרינרי
  • בית חולים לחיות
  • מרפאה וטרינרית
  • בית חולים לחיות
  • ווטרינר חירום
  • בית חולים לחיות
  • וטרינר 24 שעות
  • בית חולים לחיות
  • מרפאה וטרינרית
  • בית חולים לחיות ווטרינר חירום
  • בית חולים לחיות ווטרינר חירום
בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי

קרדיולוגיה (מחלות לב)

וטרינר נווט
חפש

המחלקה לקרדיולוגיה (מחלות לב)

אבחון וטיפול בבעיות לב בחיות מחמד

תיאורי / סיפורי מיקרים

הסיפור של הנרי: הכלב שעבר צנתור לתיקון מום PDA בלב

הנרי, כלב מגזע טרייר, אומץ בהיותו גור בן 5 חודשים, לאחר שנמצא במוצב צבאי, כשהוא מלוכלך, רעב ונגוע בקרציות. חנה ובנה יניב, החייל שמצא את הנרי, החליטו שהם מצילים אותו, גם לאחר שבביקור הראשון אצל הווטרינר הפרטי שלו, ד"ר יורם אסא, התגלה אצלו מום בלב. בעקבות גילוי המום, הופנה הנרי להמשך אבחון וטיפול אצל הקרדיולוג הווטרינרי ד"ר דן אוהד (DVM, PhD, Diplomate ACVIM, Diplmoate ECVIM-CA (Cardiology)), וטרינר מומחה למחלות לב בבעלי חיים ומנהל השירות הקרדיולוגי בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בראשון לציון (ליד צמת בית דגן).

הנרי אובחן כחולה במום לב מולד בשם PDA. מום זה כולל כלי דם עוברי, שאמור היה להיסגר באופן ספונטני מיד לאחר הלידה, אבל לא נסגר, ולכן היה כרוך בסיכון גבוה להתפתחות אי-ספיקת לב "שמאלית", כלומר, בצקת-ריאות המהווה סכנת חיים ממשית. דליפה נלווית, שזוהתה במקביל באחד המסתמים שבתוך הלב עצמו, הגבירה אף היא את הסיכון.

בשלב ראשון הנרי החל לקבל טיפול תרופתי דרך הפה באופן כרוני. לאחר כחודש וחצי, עבר הנרי צנתור שבו הוחדר מתקן תוך-עורקי המיוצר במיוחד לכלבים, אל תוך כלי הדם הזה מבפנים, וחסם את מעבר-הדם דרכו. הצנתור הינו פרוצדורה זעיר-פולשנית, שהתאפשר בזכות שיקוף פלואורוסקופי דיגיטאלי: מערכת הדמייה חדשנית שנרכשה מכבר לבית החולים. זוהי פרוצדורה המבוצעת במינימום חודרנות, במינימום סיכונים ועם החלמה מהירה, בניגוד לטיפול המסורתי והחודרני יותר – ניתוח בית חזה - המקובל עדיין במקומות רבים. בניתוח המסורתי מגיעים אל כלי-הדם הזה מבחוץ, דרך חלל בית-החזה, ומניחים עליו תפרים חיצוניים כדי להדק אותם ככל הניתן וכך להביא לחסימת כלי-הדם מבחוץ. דרך זו כרוכה ביותר סיכונים, לפעמים ביותר סבל שלאחר ההתערבות, ובהחלמה ממושכת יותר. עד כה צנתור מסוג זה, לטיפול במום PDA, בוצע בישראל פעמיים בלבד, אך ורק בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי.

<

הדמייה במהלך הצנתור

<

הדמייה במהלך הצנתור

<

מתקן תוך עורקי המיוצר במיוחד לכלבים

הנרי עבר את הצנתור ביולי 2014, ומאז עלה יפה במשקל, רץ, שוחה בים ומתנהג כמו כלב רגיל. בעקבות הצלחת הצנתור, הטיפול התרופתי הופחת, הן במינון והן בתדירות. מאז, הנרי מגיע אלינו רק לביקורת שנתית ומרגיש מצוין. בצילום הרנטגן ניתן לראות את המתקן המונח בתוך חלל כלי הדם העוברי וממלא אותו לחלוטין. הצילום בוצע מייד עם תום הצנתור, עוד לפני ההתאוששות מההרדמה, ומאז השתל הזה מונח בדיוק באותו מקום וצפוי להמשיך למלא את תפקידו לאורך כל חייו של הנרי. בכל הביקורים שלו מאז הצנתור, נמצא כי לא רק שכלי-הדם העוברי נסגר לחלוטין, אלא שגם הדליפה הנלווית, דרך המסתם שבלב, הלכה ונעלמה עם הזמן לחלוטין.

<

צילום רנטגן לאחר הצנתור, בו ניתן לראות את המתקן בגופו של הנרי

חנה, בעליו של הנרי, סיפרה לנו שלאחר שראתה את התמונה שיניב, בנה, שלח מהבסיס, הבינה שאת הכלב הזה היא חייבת להציל. חנה: "עמדו בפנינו שתי אפשרויות: ניתוח לב או צנתור. החלטנו ללכת על צנתור, מאחר שהנרי היה מאוד קטן וחלש וההחלמה מצנתור הייתה צפויה להיות קלה יותר. אני ממש מודה לד"ר אוהד ולביה"ח הווטרינרי שבזכותו יכולנו להציל את הנרי, ואני ממש שמחה עם ההחלטה שלנו לעשות זאת."

<

הנרי כשנמצא בבסיס

<

הנרי מגיע הביתה

<

הנרי היום


רקפת וקוצב הלב

רקפת היא כלבה מגזע בוקסר שהגיעה אלינו באמצע ינואר 2004, כשהייתה בת 4 שנים, עם היסטוריה של אירועי איבוד הכרה תכופים מאד (בתדירות שהחלה מפעם בארבעה חודשים ותוך כחודש וחצי הגיעה ל 5-6 ביום ומעלה, בעוד השיא היה 12 התקפים בשעה).

לאחר שהרופא המפנה, דוקטור קווין שולמן, אבחן אצלה הפרעת-הולכה חמורה בלב שגורמת להאטה שלו עד כדי איבוד הכרה במצבים מסויימים. בהפרעה זו  ניתן לטפל בהצלחה מלאה אך ורק בעזרת קוצב-לב.

תרומה נדיבה של חברת קוצבי-לב בשם Gamida MedEquip אפשרה לנו להשתיל קוצב-לב בגופה של רקפת תחת הרדמה מלאה, ומאז אירועי איבוד ההכרה פסקו לחלוטין.

רקפת חוזרת אלינו מאז לביקורות תקופתיות (כל 6 עד 12 חודשים) כדי לוודא שהקוצב עדיין פועל כשורה וכדי לשנות ולהתאים מידי פעם (ע"י תיכנות הקוצב) את קצב הלב לצרכים שלה מצד אחד, ועדיין לצרוך מינימום אנרגיה מסוללת הקוצב לאורך חודשים ושנים, מצד שני.

ככל הידוע לנו היא "חיה ובועטת" עד תאריך כתיבת שורות אלה (מרץ 2010), ובינתיים זכתה לא רק להיות הראשונה מבין סדרה של חולים בהם הושתל קוצב-לב בביה"ח הוטרינרי, אלא גם לראות בהולדת ילדים והגדלת המשפחה של בעליה (ביום השתלת הקוצב היא עוד הייתה "בת יחידה").

כך נראתה רקפת לאחר שהתעוררה מההרדמה המלאה בעקבות השתלת קוצב-הלב.

קוצב בצילום רנטגן של בית-החזהקוצב בצילום רנטגן של בית-החזה

כך נראה הקוצב בצילום רנטגן של בית-החזה של רקפת, במבט מצד שמאל: סוללה ומחשב זעיר הושתלו מתחת לשריר באזור הצואר, בצד שמאל העליון של התמונה. מתוכם יוצאת אלקטרודה ועוברת דרך כלי דם עד אל תוך הלב עצמו, בצד ימין התחתון של התמונה.

קוצב בצילום רנטגן של בית-החזה

וכך הוא נראה במבט מלמעלה: הסוללה עם המחשבון הזעיר נמצאים בצד שמאל העליון של הצילום, בעוד האלקטרודה היוצאת מהם מגיעה דרך כלי הדם שהיא עוברת בו, עד אל תוך חלל הלב בצד שמאל האמצעי של התמונה.


דוני עובר צנתור

הוא כלב זכר מגזע לברדור שהיה בן 5.5 שנים כשהופנה אלינו ע"י דוקטור אופיר רב-הון באוגוסט 2005, עקב הצטברות נוזל בחלל הבטן.

הנוזל הצטבר על רקע 2 מומי-לב מולדים שפגעו אנושות במבנה ובתפקוד של שני המסתמים הימניים בלבו, וסיבוכים משניים שכללו, בין השאר, גם הפרעת-קצב מהירה וכרונית (בשם "פרפור פרוזדורים") שרק החמירה את מצבו.

למרות ניקוז חוזר ונשנה של הנוזל מחלל הבטן ולמרות טיפול תרופתי אגרסיבי, "דוני" הלך ונחלש מיום ליום ובמקביל גם איבד משקל רב והפך להיות רזה יותר ויותר.

הפתרון היעיל לאחת משתי המחלות היה ניתוח או צנתור, ובעליו בחרו באופציה השניה: צנתר-"בלון" הוחדר לגופו תחת הרדמה מלאה והונח בדיוק במעבר שבין חדר ימין של הלב לבין העורק הראשי המזרים דם מחדר זה אל הריאות.

בלון פלסטיק גדול שנמצא על הצנתר המיוחד נופח בלחץ גבוה כך שירחיב את המעבר שהיה צר מידי עוד מלפני הלידה. הוא נופח שוב ושוב, עד שמעבר הדם מהחדר אל העורק השתפר.

בעקבות הצנתור, דוני התחזק בהדרגה עד כדי כך שיכול היה לרוץ בעליות הקשות שבסביבת מגוריו (זכרון יעקב), משקלו עלה בהדרגה ואיכות חייו שופרה ללא הכר ולאורך זמן, הגם שהוא נזקק לטיפול תרופתי קבוע למשך עוד מספר שנים, במהלכן חזר אלינו לביקורת עוד כ-5 פעמים. למיטב ידיעתנו "דוני" שרד עד שנת 2009.

הדמיית-רנטגן

הדמיית-רנטגן (בעזרת חומר-ניגודי בהיר המוזרק אל תוך הלב באמצעות צנתר אבחוני) של מעבר ברוחב תקין בין חדר-ימין לבין עורק הראה הראשי בליבו של כלב בריא (מבט מצד שמאל של בית-החזה)

הדמיית-רנטגן

הדמיית-רנטגן (בעזרת חומר-ניגודי כהה המוזרק אל תוך הלב באמצעות צנתר אבחוני) של המעבר הצר מידי בין חדר-ימין לבין עורק הראה הראשי בליבו של "דוני" (מבט מצד שמאל של בית-החזה).

צנתר-בלון

תאור סכמטי של הרחבת היצרות המסתם בעזרת החדרת "צנתר-בלון"

צנתר-בלון

צנתר-בלון (טיפולי): אורך 45 מ"מ, קוטר 20 מ"מ

צנתור לכלב

כך נראה "דוני" ימים ספורים לפני הצנתור.

צנתור

חלק מההכנות לצנתור של "דוני", לאחר שכבר הורדם לקראתו והושכב על גבו.

צנתור

חלק מההכנות לצנתור של "דוני", לאחר שכבר הורדם לקראתו.

צנתור צנתור

תמונות מתוך הצנתור של "דוני"

הדמיית-רנטגן של בלון מלא בחומר-ניגוד נוזלי

הדמיית-רנטגן של בלון מלא בחומר-ניגוד נוזלי תוך-כדי ניפוח הבלון בתוך מסתם צר מידי, על-מנת להרחיבו: חומר-הניגוד הכהה ממלא את צנתר-הבלון כשהוא ממוקם בתוך המסתם הצר לפני שנופח במלואו, כשחלקו של הבלון לפני וחלקו אחרי ההיצרות. שימו לב ל"מותניים" בתחתית הבלון, הנגרמים ע"י היצרות המעבר במסתם החולה (מבט מצד שמאל של בית-החזה). הלב עצמו לא נראה היטב בתמונה מכיוון שחומר הניגוד הכהה ממלא רק את הבלון ולא את הלב.

הדמיית רנטגן בעזרת חומר-ניגוד נוזלי הממלא את צנתר-הבלון

הדמיית רנטגן בעזרת חומר-ניגוד נוזלי הממלא את צנתר-הבלון כשהוא ממוקם בתוך המסתם לאחר שנופח במלואו: ה"מותניים" שנראו קודם לכן בבלון נעלמו, מכיוון שניפוח הבלון בלחץ גבוה הרחיב את ההיצרות (מבט מצד שמאל של בית-החזה). הלב עצמו לא נראה היטב בתמונה מכיוון שחומר הניגוד הכהה ממלא רק את הבלון ולא את הלב.

צנתור

"דוני" חודשים ספורים בעקבות הצנתור


מקס

הוא כלב זכר בן 3.5 שנים מגזע Dogue de Bordeaux שהופנה אלינו באוקטובר 2004 ע"י דוקטור פיני חליבה ודוקטור יוני פרס עקב מצב דומה לזה של "דוני": מום-לב מולד שגרם להיצרות חמורה במסתם המפריד בין חדר ימין לבין עורק הראה ללא פגיעה באף אחד משאר מסתמי-הלב, והפרעת קצב כרונית בשם "פרפור פרוזדורים".

כמו "דוני", גם מקס פיתח הצטברות נוזל בחלל הבטן ואיבוד משקל כרוני, וכמו "דוני", הוא טופל לאחר שבוע בצנתור בו הצלחנו להרחיב חלקית את ההיצרות במסתם. אלא שבמקרה זה היה קשה מאד להשתלט על קצב-הלב והוא נותר גבוה מידי לאורך זמן, גם לאחר הצלחת הצנתור.

על רקע זה "מקס" עבר צנתור נוסף בפברואר 2005 שבו הושתל בגופו מכשיר מיוחד המאפשר קביעה של ערך-עליון לקצב הלב, כך שלא יעבור אל מעל ל"תקרה" אותה קובע הרופא המטפל (ואותה הוא גם יכול לשנות באמצעות תיכנות, ימים וחודשים לאחר ההשתלה). את המכשיר קיבלנו מהחברה המפתחת אותו, בשם BioControl Medical.

גם איכות חייו של מקס השתפרה ונותרה טובה לשביעות רצון בעליו, למשך עוד 10 חודשים מתום הצנתור השני.

צנתור לכלב

"מקס" בתקופה שלפני שניכר עליו שהמחלה פוגעת בו

הדמייה על-קולית אולטרסאונד

הדמייה על-קולית (Ultra-Sound) מסוג Spectral Doppler המדגימה מהירות גבוהה פי 2 מהתקין (עד 3 מטר לשניה) של זרימת דם בתוך המסתם המוצר של "מקס" בזמן כיווץ הלב, וזרימה לא תקינה לכיוון ההפוך דרך אותו מסתם בזמן שהלב מתמלא.

הדמייה על-קולית (Ultra-Sound) של צנתר

הדמייה על-קולית (Ultra-Sound) של צנתר בתוך ליבו של "מקס" כהכנה לניפוח של הבלון: AO =אב-העורקים, RVOT =מסלול המוצא מתוך חדר ימין של הלב אל תוך עורק הראה הראשי, MPA =עורק הראה הראשי, GW =תייל מתכתי שעל גביו יושחל צנתר-בלון, אותו יש לנפח בדיוק באזור הצר הזה.

הדמייה על-קולית (Ultra-Sound) של צנתר

הדמייה על-קולית (Ultra-Sound) של צנתר - בלון בתוך ליבו של "מקס" לאחר ניפוחו בלחץ גבוה, בדיוק באזור הצר. Ao =אב-העורקים, IB = הבלון המנופח בלחץ גבוה (הבלון מעט קשה לזיהוי בגלל החומר הנוזלי הממלא אותו תוך כדי ניפוחו).

כשיר המגביל את קצב-הלב

כך נראה המכשיר המגביל את קצב-הלב לפני השתלתו בגופו של "מקס".


נטשה

נטשה היא כלבה מגזע בוקסר בת שנה וחצי, שהופנתה אלינו ביוני 2005 ע"י דוקטור יובל סמואל על רקע מום מולד בלב המערב היצרות חמורה של מסלול מעבר הדם מתוך חדר שמאל בלב אל אב-העורקים, וממנו אל כל הגוף. אחד הסיבוכים האפשריים של מום מסוים זה הוא זיהום חיידקי של עלעלי המסתם הסמוך להיצרות, ולמרבה הצער נטשה אכן פיתחה זיהום מסוג זה, כ-6 חודשים לאחר שסבלה מזיהום חיידקי של העור.

לאחר אשפוז של 10 ימים, במהלכו טופלה בתרופות דרך הוריד לתמיכה בפעילות הלב והכליות מצד אחד, ולמיגור הזיהום בליבה מצד שני, הרגישה טוב יותר ושוחררה לביתה עם המשך טיפול אגרסיבי בבית. כחודשיים מאוחר יותר, למרות שהטיפול האנטיביוטי הצליח להתגבר על הזיהום, הנזק שנותר במסתם בעקבות הזיהום החל לתת את אותותיו ובהדרגה "נטשה" פיתחה אי-ספיקת לב עם בצקת ריאות מפושטת, החלשה של עצמת התכווצות הלב בעקבות דליפה חמורה של דם דרך המסתם הפגוע אל תוך חלל-הלב, וירידה הולכת וגוברת במשקל הגוף. לאחר מאבק ממושך שלה ושל בעליה המסור, הוא נאלץ להמיתה בהרדמה מלאה לאחר כשנה, במאי 2006.


טרנה

טרנה היא כלבה בת 6 מגזע Dogue de Bordeaux שהופנתה אלינו בספטמבר 2008 ע"י דוקטור רפי שחף, עקב מום לב זהה לזה של "נטשה": היצרות חמורה בדיוק מתחת למסתם אב-העורקים, שמאלצת את חדר שמאל של הלב לעבוד קשה מאד בכל פעימה ופעימה מצד אחד, בעוד שאספקת הדם שלו עצמו לקוייה ומקופחת מידי ביחס לזו של לב בריא בכל כלב אחר.

בשלב הזה "טרנה" עדיין לא סבלה מהמחלה והרגישה מצוין, ולכן שוחררה לביתה עם טיפול תרופתי דרך הפה, והמלצה לביקורת קרדיולוגית תקופתית, שהודות למסירות בעליה התרחשה כל פעם במועדה המדויק, לאורך החודשים שחלפו. 7 חודשים מאוחר יותר התפתחה הפרעת-הולכה בליבה של "טרנה" שגרמה להאטה בקצב הלב.

למרות שהבעיה החדשה עדיין לא הפריעה לה, בנוכחות הפרעת-הולכה מסוג זה הטיפול אותו קיבלה "טרנה" עד עתה הפך למסכן-חיים. הדרך היחידה בה ניתן היה להמשיך לתת את הכדורים להם "טרנה" היתה זקוקה, היתה השתלת קוצב-לב, אולם בגלל הסיכונים הכרוכים בהרדמה ובגלל שבשלב זה הרגישה עדיין מצוין, בעליה החליט לדחות את ההשתלה ולהמתין להתפתחויות. כשבוע לאחר מכן גם "טרנה" החלה "להאט את הקצב" והיה ניתן לראות עליה שקצב הלב שלה איטי מכדי לאפשר לה להישאר פעילה.

בדיקות חוזרות העידו שאכן חלה החמרה בהפרעת-ההולכה בלב שהפכה אותה בשלב זה למסכנת-חיים ממש, ובמיוחד תחת הרדמה מלאה מהסוג הדרוש להשתלת קצב-לב. בניסיון לברר אם יהיה ניתן להרדימה באופן בטיחותי כדי להשתיל בה קוצב-לב, ניתנו לה תרופות לוריד שמטרתן להאיץ את קצב הלב, כדי לראות איך היא מגיבה להן עוד לפני ההרדמה עצמה. למרות שהשימוש בתרופות אלה גרר התפתחות של הפרעות-קצב מהירות ואף מסוכנות, הבעלים (באומץ רב) החליט להסתכן בכל זאת ובחר בהשתלת קוצב-הלב ממנה נרתע קודם לכן.

ההשתלה עצמה התרחשה בדיוק 8 חודשים לאחר ש"טרנה" הגיעה אלינו לראשונה, והוכתרה בהצלחה מלאה: עתה היה ניתן להמשיך ללא חשש לתת את הטיפול התרופתי שללא קוצב-הלב היה כרוך בסיכון גבוה. אלא שכאן לא הסתיימו הרפתקאותיה הרפואיות של "טרנה": למרות העונה (החורפית יחסית), וכנראה על רקע הגזע אליו שייכת "טרנה", היא פיתחה מכת-חום במהלך ההתאוששות מההרדמה ונשארה מאושפזת עוד 4 ימים לאחר השתלת הקוצב. עם החלמתה ממכת-החום, התברר שאין ביכולתה לעמוד על רגליה למרות שקצב-הלב עתה היה תקין, כפי שהקוצב המתוכנת הכתיב לליבה. "טרנה" נשלחה לתקופת שיקום ממושכת במרכז הישראלי לשיקום בע"ח של דוקטור ליסי שרון. לאחר טיפול אינטנסיבי ויעיל ביותר היא עכשיו לא רק עומדת אלא גם הולכת ורצה, ואיכות חייה השתפרה ללא היכר.

חדשות ועדכונים

לציבור לקוחותינו, מחר, יום ב' 13.5.19, ייצא סגל ביה"ח לסיור צוות. ביה"ח יעבוד במתכונת מצומצמת. בית המרקחת יהיה פתוח עד השעה 15:30. אנא קבלו זאת בהבנה, עמכם הסליחה.

מצאתם חיית מחמד פצועה?
התקשרו אל מוקד 106 באזור מגוריכם והם ישלחו את הגורם המתאים.

הצטרפו אלינו לפייסבוק וקבלו עדכונים על סיפורים מעניינים, דפי מידע חשובים, ועוד

מקרה החודש
מילי
פריצת דיסק‎
ניתוח ראש
קצת על בית החולים לסרטונים נוספים ביוטיוב