בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית חולים לחיות בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית הספר לרפואה וטרינרית מרפאה וטרינרית בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
  • בית חולים וטרינרי
  • בית חולים לחיות
  • מרפאה וטרינרית
  • בית חולים לחיות
  • ווטרינר חירום
  • בית חולים לחיות
  • וטרינר 24 שעות
  • בית חולים לחיות
  • מרפאה וטרינרית
  • בית חולים לחיות ווטרינר חירום
  • בית חולים לחיות ווטרינר חירום
בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי

סיפורי מיקרים

וטרינר נווט
חפש

המחלקה לרפואה פנימית של חיות מחמד

סיפורי רופאים

על הליכה במסדרון בית חולים..

אני וטרינרית. במשך זמן רב מאוד זה כל מה שהייתי, ואני עדיין. כשהתחלתי לחשוב איך הגעתי עד הלום גיליתי שאני לא ממש זוכרת את כל השלבים של הדרך, אבל כן זכרתי שזה התחיל עם ספר. כלומר, כמו כל הילדים שאוהבים בעלי חיים גם אני רציתי להיות רופאה של חיות, אבל בניגוד לרוב הילדים, השלב הזה לא עבר, אלא נתקע אצלי, והכל לדעתי, באשמתו של ג'יימס הריוט.

ספרו הראשון של ג'יימס הריוט, וטרינר אנגלי, מתחיל ביילוד עגל ברפת קפואה, עם אמא פרה סובלת, רופא שלא נכנע ועגל שיוצא, בסוף הסיפור, לאוויר העולם– ברור שלילד שאוהב בע"ח אין ברירה. נופלים מיד. בהמשך נפרשים שם נופי יורקשייר המטפטפים, עם גבעות ירוקות ופלגי מים, איכרים קשוחים וחיות אנושיות - שום דבר שקשור עם מציאות ישראלית יומיומית נוטפת (אבל מחום). זה הסיפור האישי שלי על "למה וטרינריה". ברור שאהבת בעלי חיים היא חלק מהעניין, אבל אפשר לאהוב בעלי חיים בלי להכאיב להם על בסיס קבוע. לכן אני מאשימה את ג'ימס הריוט...

עם הזמן, נוספו ההצדקות המנומקות – המקצוע שלי מקדש חיים ( במגבלות ידועות– אין כמו הניגוד בין גופתו הזנוחה של חתול דרוס לבין חתול מאושפז במחלקה לרפואה פנימית בביה"ח הווטרינרי ההוראתי שבה אני עובדת). כל יום הוא אתגר חדש, שמציב חידה אחרת, ובכל יום אני לומדת. אני עובדת עם בעלי חיים ועם הבעלים שלהם – בני אדם.. ואין דבר יותר מעניין בעיני.

יש גם מסלול התקדמות שאפשר לעשות ברפואה וטרינרית. אחד הדברים המתסכלים במקצוע, הוא הצורך להסביר שרפואה וטרינרית לא מאוד רחוקה מרפואה של בני האדם. שכמעט כל מחלה שתוכלו להעלות על דעתכם באדם, קיימת גם בבעלי חיים, ושכל אמצעי האבחון והטיפול – גם. אז אפשר לבחור במסלול שקצת דומה לרופא המשפחה שלכם (אם כי מעט יותר רחב ממנו) ולעבוד במרפאה פרטית, אבל אפשר גם להישאר במסגרת של בתי חולים אוניברסיטאיים ופרטיים (שיש מעט מאוד מהם בארץ) ולעשות מה שנקרא "התמחות" – מסלולי הכשרה שלא נופלים באינטנסיביות, משך וקושי מאלו המקבילים להם ברפואה הומנית (של בנ"א).

וכך מצאתי את עצמי יושבת במשך חודשים ללמוד למבחן הסיום של אותה התמחות, מבחן מסכם ל-7 שנות לימוד, שנת אינטרנשיפ (סטאז') ו-4 שנות התמחות ברפואה פנימית של חיות מחמד – נקודת זמן מתאימה לשחזור של הדרך שהביאה אותי עד לכאן. הדרך הזו מורכבת מהחיות שהיו לי, מספרים שקראתי וכמובן מהמטופלים שלי ובעליהם, שהם העיקר.

סיפור ראשון: "דברים שקורים במקרה" או "תוך כדי תנועה.."

אני תמיד מקנאה ב"האוס" (מסדרת הטלויזיה) על הזמן הזה, שבו צוות הרופאים שלו שומר על המטופל בחיים בזמן שהוא יושב לו בחדר - מקפיץ כדור / שומע מוזיקה / רואה אופרת סבון, והכי חשוב – חושב..! כל יום אני מייחלת מחדש לזמן שבו אתייחד עם תוצאות הבדיקות, אסדר לי את רשימת הבעיות באופן מסודר ואז את רשימת המחלות /הפרעות שיכולה לגרום לכל בעיה. זהו התהליך שאמור לעבור בראש של כל רופא, ואם הוא יסודי מספיק, מסדר נכון את הבעיות ולא שוכח אף הפרעה חשובה שיכולה לגרום לאותה בעיה – הוא בד"כ יגיע לפתרון. "האוס" תמיד רושם את הבעיות על לוח לבן, והרופאים בצוות שלו יושבים בחדר וזורקים לאוויר את האפשרויות, ואז מחליטים על הבדיקות הנחוצות שיובילו לפתרון. מקרה רפואי הוא חידה. חידה שבאה עם הקאות שיכולות להיגרם מ"קלקול קיבה" פשוט או מבעיה הורמונלית נדירה, ומעוד סיבות רבות ביניהן. הרעיון הוא לאבחן נכון, לטפל נכון ולא לפספס..

במקרה שלי זה קצת אחרת. צוות בית החולים מצומצם ותמיד חסרות ידיים. לכן, אני חושבת תוך כדי תנועה – תנועה למעבדה לראות אם הגיעו תוצאות, למחלקת הדמיה לראות אולטראסאונד ותנועה למחלקת האשפוז, לעזור בביצוע פרוצדורות אבחוניות וטיפוליות ... לכן, לפעמים אני הולכת בצעד מהיר במסדרונות הארוכים, כשאני מריצה אפשרויות בראש או מדברת עליהן עם סטודנט, ולעתים, העומס מגיע לנקודה שבה אני נעצרת ומנסה להיזכר מה אני עושה ליד ארון הציוד ואיך הגעתי לשם...

כך תפס אותי טץ. טץ הוא אחד מרופאי הסוסים שלנו, והמחלקה שלו נמצאת באגף פתוח בחלק האחורי של בית החולים שלנו, כך שבד"כ אני לא פוגשת בו. הפעם, הוא הוביל לקוח שנשא על הידיים כלבת קוקר ספניאל חומה שלא נראתה טוב– הלקוח והכלבה נכנסו בטעות מהכניסה האחורית.

מה קרה? שאלתי. היא פשוט התמוטטה, ענה הבחור בעודי בודקת את הכלבה בזרועותיו. הכלבה בדיוק הפסיקה לנשום וצבע הריריות שלה היה לבן... חטפתי אותה אל חדר החירום, והשארתי אותו עם טץ שיסביר, ירגיע ויכוון אותו לקבלה. לא היה זמן לשאלות נוספות. צבע לבן כזה יכול להיגרם מאנמיה חמורה או הלם, שבו לחץ הדם נמוך מאוד, והדם לא זורם אל הריריות. אבל קודם כל, היה צריך להתחיל בהחייאה. נכנסתי לחדר החירום כשאני קוראת לטכנאית היחידה שהייתה שם – החייאה! ותקראו לעוד רופא! החייאה טובה קשה לעשות לבד.. התחלנו בהכנסת טובוס (צינורית) לקנה הנשימה, חיברנו לבלון והתחלנו להנשים. בזמן שהטכנאית הכניסה עירוי, חיברה למוניטור אק"ג ולקחה בדיקות דם. אני הנשמתי והקשבתי לקולות הנשימה והלב, ובמקביל ניסיתי להרגיש את הדופק (לכן צריך עוד אנשים..). ליבה של הכלבה עדיין פעם, אך הדופק היה חלש, ולא הצלחתי לשמוע קולות נשימה כלל, למרות ההנשמה. המשמעות היא שיש משהו בבית החזה שמפריע לשמוע את קולות הנשימה – נוזל חופשי למשל, או אוויר. בשלב זה הגיעה אחת הרופאות של מחלקת החירום והחלטנו לנסות לבצע דיקור של בית החזה לצורך אבחון ואולי גם ניקוז של בית החזה - ואכן, בעקבות הדיקור, החל לצאת נוזל דמי רב למזרק. הכלבה בעצם דיממה לחלל בית החזה, כתוצאה מכך ריאותיה לא יכלו להתנפח ולהתמלא באוויר, ובנוסף הדימום הביא לאנמיה חמורה. מאחר שהבעלים לא דיווח על טראומה כגורם אפשרי, ביקשתי להעלות למעבדה בדיקות לתפקודי קרישה, על מנת לראות האם בעיית קרישה גרמה לדימום הקשה. במקביל, ביקשתי שיביאו לי מנה של רכז כדוריות דם וכן מנת פלסמה – נוזל הדם, שמכיל את גורמי הקרישה החיוניים. תוך כדי כך, המשכנו להנשים את הכלבה, והכלבה החלה לקבל עירוי נוזלים תוך-ורידי, ומיד אח"כ עירוי דם, ותוך דקות ספורות הכל החל להתייצב... הקוקרית הקטנה חזרה לנשום בכוחות עצמה. תוצאות הבדיקות, שהגיעו תוך מס' דקות, אישרו את החשד לבעיית קרישה והתחלנו בטיפול.

למחרת היא שוחרה הביתה, לבעלים מאושר שידע שהצלנו את חייה.

בסה"כ, זה לא היה מקרה קשה לאבחנה – הכלבה אכלה רעל עכברים, שמעכב את הקרישה וגורם לדימומים. לרעל יש אנטידוט (נוגדן – ויטמין K) שאותו קיבלה הכלבה באישפוז והכלבה שוחררה הביתה עם אותו טיפול דרך הפה, עד לפינוי המלא של הרעלן מהגוף.
אז למה אני מספרת? כי מקרה כזה הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

ברפואה פנימית (ההתמחות שלי) מעטים המקרים שמגיעים באופן כה דרמטי, עם סכנה מיידית לחיים ושטיפול מיידי מאפשר הצלת חיים. רבות יותר הפעמים שבהן אני מתלבטת יחד עם הבעלים בין מספר אופציות טיפול, שחלקן עלול להזיק ולא רק להועיל. רבים מהמטופלים שלי חולים במחלות כרוניות ולכן אין בהם את חווית ההחלמה המלאה, המהירה והדרמטית. במקרים שלי יש יותר נצחונות קטנים בדרך ארוכה, שלעיתים מסתיימת בהצלחה ולעיתים, בהפסדים צורבים.

וכאן – כלבה שלמעשה החלה למות, נכנסה מהמקום הלא נכון ונתקלה בי במקרה - ההצלה שלה היתה עבודה משותפת של צוות שעבד נכון ומהר ואלו רגעים של סיפוק טהור מעבודה שנעשתה היטב. לפעמים יש גם מזל מכך שאנחנו מבלים חלק כה גדול מהיום תוך כדי הליכה במסדרונות ביה"ח...

חדשות ועדכונים

ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט בשיתוף "החקלאית" מודיעים על פתיחת תוכנית אינטרנשיפ 2018 בחיות משק לפרטים לחצו כאן.

ביה"ס וביה"ח לרפואה וטרינרית מברכים את ד"ר גלעד שגב על קבלת דרגת פרופסור חבר. יישר כח!

בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי מודיע בזאת על פתיחת אינטרנשיפ לשנת 2018 לפרטים לחצו כאן.

ביה"ח הווטרינרי האוניברסיטאי מודיע בזאת על פתיחת התמחות ברפואה פנימית של חיות מחמד החל מפברואר 2018. לפרטים והגשת מועמדות לחצו כאן.

ביה"ח הווטרינרי ההוראתי מייסודה של האוניברסיטה העברית מציע בזאת משרה להתמחות בת 4 שנים, במשרה מלאה, בכירורגיה חיות מחמד. לפרטים נוספים לחצו כאן

בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי וביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט מברכים את ד"ר עמוס טץ – המומחה הבינ"ל החדש שלנו (והשני בארץ!) בכירורגיה של סוסים מטעם הקולג' האירופאי לכירורגיה וטרינרית.

עקב מעבר של ד"ר דניאלה יעקב לחו"ל, מעתה תאוייש המחלקה לחיות מחמד אקזוטיות ע"י ד"ר עידו צורי. אנו מאחלים לדניאלה ולעידו בהצלחה בדרכם החדשה. לעמוד המחלקה

ביה"ח הווטרינרי ההוראתי מייסודה של האוניברסיטה העברית מציע בזאת משרה להתמחות (Residency) בת 4 שנים, במשרה מלאה, באופטלמולוגיה. לפרטים נוספים לחצו כאן

בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי מודיע על פתיחת תכנית סטאז' (אינטרנשיפ) בכירורגיה של חיות בית קטנות לשנת 2017. לחצו כאן לפרטים

ביה"ס וביה"ח לרפואה וטרינרית מאחל לכל בית ישראל שנה טובה, מתוקה ובריאה. לפירוט ימי הפעילות במהלך החגים לחצו כאן

ביה"ס וביה"ח לרפואה וטרינרית מברכים את המומחה החדש שלנו בהרדמה וטיפול בכאב, ד"ר ישי קושניר (Dip.ACVAA). כל הכבוד!

בדיקות חדשות במעבדה - לחצו כאן לפירוט (1.2.16)

בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי פועלת יחידת הדיאליזה היחידה בישראל, ובמזרח התיכון כולו, לבעלי חיים. לחצו כאן לקריאת כתבה בנושא בישראל היום 10.12.15

ניתוח עיניים נדיר מסוגו בוצע בזאבה מחי בר יטבתה אצלנו בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי. לכתבה המלאה לחצו כאן

בית הספר ובית החולים לרפואה וטרינרית גאים לברך את פרופ' רוברט בר-יצחק על קבלת פרס מפעל חיים מטעם איגוד רופאי העיניים הישראלי. לפרטים נוספים וקישור לראיון מצולם על חוויותיו כרופא עיניים ישראלי במהלך שירותו הצבאי בסיני ובעזה לחיצו כאן.

מצאתם חיית מחמד פצועה?
התקשרו אל מוקד 106 באזור מגוריכם והם ישלחו את הגורם המתאים.

בשעה טובה ומוצלחת נפתח מרכז החירום החדש ע"ש ג'ורג' בבית החולים הווטרינרי. זהו מרכז החירום הגדול והמשוכלל בישראל ומאוייש ע"י וטרינר תורן וצוות רפואי 24 שעות ביממה. לאתר המחלקה לחצו כאן

הצטרפו אלינו לפייסבוק וקבלו עדכונים על סיפורים מעניינים, דפי מידע חשובים, ועוד

מקרה החודש
מילי
פריצת דיסק‎
ניתוח ראש
קצת על בית החולים לסרטונים נוספים ביוטיוב