בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית חולים לחיות בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית הספר לרפואה וטרינרית מרפאה וטרינרית בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
  • בית חולים וטרינרי
  • בית חולים לחיות
  • מרפאה וטרינרית
  • בית חולים לחיות
  • ווטרינר חירום
  • בית חולים לחיות
  • וטרינר 24 שעות
  • בית חולים לחיות
  • מרפאה וטרינרית
  • בית חולים לחיות ווטרינר חירום
  • בית חולים לחיות ווטרינר חירום
בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי

דפי מידע

וטרינר נווט
חפש

המחלקה לכירורגיה ואורטופדיה של חיות מחמד

דפי מידע

סירוס בכלבים וחתולים

למה כדאי לסרס?

קיימות סיבות רבות לביצוע סירוס בחיות המחמד שלנו.

אחת הסיבות העיקריות לסירוס הינה מניעת התרבות, כחלק מהניסיון להגביל את גודל אוכלוסיית הכלבים והחתולים. התרבות יתר של חיות המחמד מהווה בעיה גדולה מאוד בארצנו, דבר המתבטא באכלוס הרב של מקלטים לחיות נטושות ובמספר הרב של בעלי חיים משוטטים, וכתוצאה מכך בהמתה של בעלי חיים רבים שלא נמצא עבורם בית. מסיבה זו מומלץ לבצע סירוס בכל חיות המחמד, אלא אם כן בעל החיים הנו חלק מתוכנית רבייתית ולגורים מובטח בית חם.

סיבה נפוצה נוספת קשורה בהתנהגות הכלבים והחתולים. בעלי חיים שאינן מסורסים נוטים לשוטט ומפתחים התנהגות אגרסיבית כלפי זכרים אחרים. התנהגויות אלה גורמות להם להיות חשופים לפציעות שעלולות להיות חמורות (פצעי נשיכה, תאונות דרכים) וכרוכות בטיפול בעל עלות גבוהה. בחתולים, הקרבות עם חתולים אחרים מעלים בצורה משמעותית את הסיכון להדבק במחלות שונות, כגון "איידס של חתולים" -Feline Infectious Virus. מרכיב נוסף בהתנהגות חתולים בו לסירוס יש השפעה מטיבה קשור בנטייה לסימון הטריטוריה ע"י ריסוס שתן ברחבי הבית. יחד עם זאת חשוב לדעת שפרט להתנהגויות הקשורות בחיפוש בת זוג וסימון טריטוריה לסירוס כמעט ואין השפעה על האופי של בעל החיים ועל החברתיות כלפי בני אדם.

סירוס בכלבים וחתולים

גם מבחינה רפואית לסירוס יתרונות רבים. הסירוס מפחית מאד את הסיכון להתפתחות מספר מצבים רפואיים כגון גידולים של האשכים, דלקות של האשכים, מחלות של בלוטת הערמונית, הרניה פרינאלית (רפיון שרירי האגן המוביל לקשיים במתן צואה) ועוד.

כאשר מדובר באשך תמיר (אשך תמיר - אשך שלא הגיע לשק האשכים והוא יכול להימצא בחלל הבטן או בתעלה שבין חלל הבטן ושק האשכים) סירוס מומלץ ביותר בגלל הנטייה המוגברת (כמעט פי 15) של אשכים אלו לפתח תהליכים סרטניים. בנוסף, יש לקחת בחשבון שהנטייה להתפתחות של אשך תמיר מועברת גנטית ולכן לא מומלץ להרבות חיות אלו. סירוס של אשך תמיר הוא מורכב מעט יותר מסירוס רגיל.

מה בדיוק נעשה בניתוח?

סירוס בכלב ובחתול נעשה בהרדמה מלאה (ולכן על בעל החיים להיות בצום ממזון 8-12 שעות לפני הפרוצדורה). בכלבים מבוצע חתך אחד קדמית לשק האשכים, ודרך חתך זה מוצאים שני האשכים, והחתך נתפר. שק האשכים לא מוצא (אלא במצבים בהם המחלה מערבת את השק עצמו). בחתולים נעשים שני חתכים על גבי שק האשכים, דרכם מוצאים האשכים. החתכים בשק האשכים הנם קטנים ואינם נתפרים.

הטיפול לאחר הניתוח וסיבוכים

הטיפול אחרי הניתוח הנו מינימאלי. מומלץ שהכלב/החתול ישהו בסביבה נקייה בימים הראשונים אחרי הסירוס. לרוב ניתנים משככי כאבים בימים הראשונים אחרי הניתוח. את התפרים (בכלבים) יש להוציא לאחר 10-14 ימים מהניתוח. לבעלי חיים ש"מתעסקים" הרבה עם אזור הניתוח מומלץ לשים קולר אליזבטני שימנע מהם ללקק את האזור.

הסירוס, כמו כל פרוצדורה כירורגית המבוצעת בהרדמה מלאה, אינו נטול סיבוכים פוטנציאליים. הסיבוכים האפשריים קשורים בהרדמה או בניתוח עצמו - זיהום של החתך, פתיחה של התפרים, גירוי עורי של שק האשכים ודימום. יחד עם זאת, סיבוכים אלה הם נדירים ורובם יכולים להימנע עם טיפול מתאים במהלך ולאחר הניתוח.

באיזה גיל כדאי לסרס?

באופן עקרוני ניתן לסרס מגיל חודשיים ואילך. כלבים שסורסו לפני בגרות מינית (לפני 6 חודשים) נוטים לגדול יותר. בחתולים לא נמצאו תופעות שליליות בסירוס מוקדם. ההמלצה המקובלת ביותר היא לבצע סירוס בגיל 6 חודשים.

דר' הדס בנציוני

חדשות ועדכונים

לציבור לקוחותינו, ביום ג' 30.10.18, יום השבתות לבחירות המקומיות והאזוריות, בית החולים יעבוד במתכונת חירום. בית המרקחת יהיה סגור – נא להיערך בהתאם

צוות מדענים, הכולל את פרופ' רון עופרי מביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט, הצליחו להשיב ראיית יום לכבשים, וכעת המחקר מתרחב לבני אדם. לקריאת הכתבה

ביה"ס וביה"ח לרפואה וטרינרית מברכים את ד"ר גלעד שגב על קבלת דרגת פרופסור חבר. יישר כח!

בית הספר ובית החולים לרפואה וטרינרית גאים לברך את פרופ' רוברט בר-יצחק על קבלת פרס מפעל חיים מטעם איגוד רופאי העיניים הישראלי. לפרטים נוספים וקישור לראיון מצולם על חוויותיו כרופא עיניים ישראלי במהלך שירותו הצבאי בסיני ובעזה לחיצו כאן.

מצאתם חיית מחמד פצועה?
התקשרו אל מוקד 106 באזור מגוריכם והם ישלחו את הגורם המתאים.

בשעה טובה ומוצלחת נפתח מרכז החירום החדש ע"ש ג'ורג' בבית החולים הווטרינרי. זהו מרכז החירום הגדול והמשוכלל בישראל ומאוייש ע"י וטרינר תורן וצוות רפואי 24 שעות ביממה. לאתר המחלקה לחצו כאן

הצטרפו אלינו לפייסבוק וקבלו עדכונים על סיפורים מעניינים, דפי מידע חשובים, ועוד

מקרה החודש
מילי
פריצת דיסק‎
ניתוח ראש
קצת על בית החולים לסרטונים נוספים ביוטיוב