בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית חולים לחיות בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית הספר לרפואה וטרינרית מרפאה וטרינרית בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
  • בית חולים וטרינרי
  • ווטרינר חירום
  • וטרינר 24 שעות
  • בית חולים לחיות
  • ווטרינר חירום
  • וטרינר 24 שעות
  • מרפאה וטרינרית לסוסים
  • בית חולים לסוסים
  • ווטרינר חירום
  • וטרינר 24 שעות
בית החולים הווטרינרי ווטרינר חירום סוסים

מחלקת סוסים

וטרינר נווט
חפש

המחלקה לרפואה וכירורגיה של סוסים

דפי מידע

כשל במערכת החיסונית בסייחים – דרכי מניעה וטיפול

זהו הגורם העיקרי לתחלואת סייחים בימים הראשונים לחייהם

סייחים בניגוד לתינוקות או גורי כלבים נולדים חסרי נוגדנים לחלוטין (נוגדנים הינם מרכיב חיוני במערכת החיסון, תפקידם לזהות ולהקשר לגורמי מחלה במעי ובדם ובכך לאפשר חיסולם וסילוקם מהגוף) וזאת בגלל מבנה השליה הייחודי לסוסה, שאינו מאפשר מעבר נוגדנים בין דם הסוסה לסייח במהלך ההריון. בגלל מבנה השליה הייחודי כל אספקת הנוגדנים לסייח נעשית דרך הקולוסטרום (החלב הראשון), בשעות הראשונות לחייו.

מערכת העיכול בסייח בנויה כך שבעת ההמלטה קיימים במעי תאים מיוחדים, שיכולים לבלוע מולקולות גדולות (נוגדנים) ולהכניסם דרך מערכת הלימפה לדם. שיא פעולתם הוא בשמונה השעות הראשונות לאחר ההמלטה ואח"כ פעילותם יורדת בצורה משמעותית ותוך 24 שעות מההמלטה תאים אלו מוחלפים בתאים אחרים החסרים יכולת זו.

קולוסטרום – זהו החלב הראשון של הסוסה, הוא מיוצר בחודש ההריון האחרון. בתקופה זו העטין מרכז נוגדנים מהדם, בעיקר מסוג IgG. צבעו צהוב והוא סמיך ודביק ומכיל בנוסף לנוגדנים כמויות גדולות של חלבון, סוכר, מרכיבים נוספים במערכת החיסון ופקטורים המעודדים ספיגה של הקולוסטרום במעי.

הגדרה של כשל במערכת החיסונית בסייח הינה קיום רמת נוגדנים ברמה לא מספקת בדם בגיל מעל 18 שעות. בעיה זו כשלעצמה לא מלווה בסימני מחלה ספציפיים ואיננה ניתנת לגילוי בבדיקה גופנית רגילה של הסייח אך חושפת את הסייח לתחלואה בגורמי מחלה רבים. סייחים אלו נראים לרוב נורמאלים ביומיים שלושה הראשונים לחייהם אך לאחר מכן חולים במגוון מחלות.

קיום מחלה כלשהי במהלך הימים הראשונים לחיי הסייח חייב לעורר חשד, והגורם הראשוני למחלות אלו הוא במקרים רבים חסר חלקי או מלא של נוגדנים.

ישנם מספר גורמים לכשל במעבר נוגדנים מהאם לסייח, אילו מתחלקים לגורמים התלויים בסוסה ולגורמים התלויים בסייח.

גורמים התלויים בסוסה:

  1. איבוד קולוסטרום לפני ההמלטה עקב טפטוף חלב מתמשך.
  2. מות האם בהמלטה.
  3. קולוסטרום מאיכות ירודה – יתכן בסוסה צעירה או עקב חשיפה לרעלנים במהלך ההיריון.
  4. סירוב הנקה – האם איננה מאפשרת לסייח לינוק, יתכן על רקע של כאבים בעטינים או על רקע התנהגותי אחר.

גורמים התלויים בסייח:

  1. חוסר יכולת לינוק מכל גורם שהוא, למשל עקב בעיית שלד-שריר שמונעת מהסייח לקום ולינוק או לאחר המלטה קשה בגלל חולשה של הסייח.
  2. בעיות ספיגה במעי, למרות שהסייח ינק בזמן. בעיה זו נפוצה בסייחים שהומלטו לפני הזמן.

מניעה:

ממשק מסודר תוך בקרה על איכות הקולוסטרום של האם ווידוא יניקה בזמן יקטין מאוד את הסיכון להופעה של בעיה זו.

בדיקת איכות קולוסטרום – באופן כללי ככל שהקולוסטרום דביק יותר, הוא איכותי יותר. בדיקה מהיימנה יותר הינה בדיקה בעזרת קולוסטרומטר. בבדיקה זו נבדק משקלו היחסי של קולוסטרום למים ומשקל זה מצוי בקורלציה טובה עם רמת הנוגדנים שבו. רמה מעל 1.06 נחשבת לרמה טובה. יחד עם זאת יש לזכור שקולוסטרום טוב עדיין לא מבטיח ספיגה טובה שלו במעי ורמה מספקת של נוגדנים בדם. הבדיקה היחידה לקביעת או לשלילת קיום הבעיה היא בדיקה של רמת הנוגדנים בדם הסייח. הזמן הטוב ביותר לבדוק זאת הוא החל מ-18 שעות לאחר ההמלטה. ישנם מספר מבחנים לבדיקת רמת הנוגדנים בדם הנבדלים ביניהם בזמינות, מחיר ורמת המהימנות.

טיפול:

הטיפול תלוי במספר גורמים – מועד איתור הבעיה, רמת החסר של הנוגדנים, קיום זיהומים משניים או בעיות נלוות. אפרט כאן רק את הטיפול בבעיה הספציפית של חוסר בנוגדנים, יחד עם זאת חובה לטפל בבעיות נוספות, במידה וקיימות ע"י טיפול אנטיביוטי, שמירה על ממשק נוזלים ומתן חומרים מגני מערכת עיכול מפני כיבים.

את רמת הנוגדנים בדם הסייח ניתן להעלות באחת ממספר דרכים:

קולוסטרום סוסה:

זהו הפיתרון הטוב ביותר במידה והסייח בן פחות משמונה שעות. יש לתת כמות של 1-1.5 ליטרים מבקבוק או דרך צינור קיבה. יתרונות – קיום נוגדנים ספציפיים ומתן בצורה הטבעית. חסרונות – זמינות קולוסטרום סוסות.

נוגדנים מרוכזים:

מוצר המופק מדם סוסות ומכיל כמות רבה של נוגדנים. יש לתת 300 מ"ל מחולק לשתיים תוך 12 שעות מההמלטה. חסרונות – לא מכיל נוגדנים ספציפיים לאזור בו הסייח חי (תכשיר מיובא). לכן המלצתי היא להוסיף לסייח 200-400 מ"ל קולוסטרום סוסה או 1 ליטר פלסמה מסוסים.

נוגדנים שעברו ליפוליזה:

מופק מדם סוסות. יש לתת 40 גרם תוך שמונה שעות מההמלטה. חסרונות – סייחים נבדלים באופן ההגבה למוצר זה ולכן יש להמשיך ולנתר כל סייח בצורה אינדיבידואלית.

קולוסטרום פרה:

סייחים יכולים לספוג נוגדנים אלו בצורה טובה. חסרונות – חוסר בנוגדנים ספציפיים בפני גורמי מחלה הייחודיים לסוסים, וזמן מחצית החיים של נוגדנים אלו בגוף הסייח קצר בהשוואה לנוגדנים ממקור של סוסים. יתרונות – זמינות גבוהה. המלצתי היא שבמידה ואין להשיג קולוסטרום סוסה ניתן לתת קולוסטרום פרה בכמות של 2-3 ליטרים בשמונה עד 12 השעות הראשונות לאחר ההמלטה ולהוסיף 200-400 מ"ל קולוסטרום סוסה או אחד ליטר פלסמה של סוסים.

פלסמה של סוסים:

זהו נוזל הדם ללא הכדוריות והוא מכיל כמות גבוהה של נוגדנים. חסרונות – מחיר. מצריך נפח יחסית גבוה מכיוון שבניגוד לקולוסטרום, הנוגדנים בו פחות מרוכזים. יתרונות – ניתן למתן דרך הוריד ולכן מאפשר טיפול ללא הגבלת זמן מההמלטה. ההמלצה המקובלת כיום היא שבמידה והוחלט על מתן פלסמה, גם אם הסייח בן שעות ספורות בלבד יש לתת את המנה דרך הוריד ובכך להבטיח רמה גבוהה בדם ללא מגבלת ספיגה במעי.

הבחירה בין מוצרים אלו תלויה במספר גורמים, שהחשוב ביניהם הוא כאמור משך הזמן שעבר מההמלטה.

למשל במקרה של סייח שאימו טפטפה קולוסטרום מספר ימים לפני ההמלטה, וההמלטה במועד, מומלץ לבחור באחת מהאפשרויות למתן דרך הפה בשעות הראשונות לחייו שזו הדרך ה"טבעית". לעומת זאת, בסייח חולה בן שלושה ימים האפשרות היחידה על מנת להעלות את רמת הנוגדנים בדמו היא ע"י מתן פלסמה דרך הוריד.

במחלקת חיות גדולות בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי קיים בנק פלסמה, קולוסטרום וקיימת ערכה לבדיקת רמת הנוגדנים בדם. נשמח להעמיד אמצעים אלו לרשותכם ונשמח לסייע ולענות בכל מקרה של בעיה או שאלות בנושא. כמו כן קיימת יחידה לטיפול נמרץ בסייחים אשר הוקמה בזכות תרומתה האדיבה של גברת היידי רוטברג המאפשרת טיפול וניתור רציפים של סייחים חולים המצריכים השגחה וטיפול סביב השעון.

בתקווה לעונת המלטות פורייה ומרובת סייחים בריאים.

המאמר נכתב ע"י רופאי מחלקת חיות גדולות, בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי, האוניברסיטה העברית בירושלים. טלפון: 03-9688532