בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית חולים לחיות בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית הספר לרפואה וטרינרית מרפאה וטרינרית בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
  • בית חולים וטרינרי
  • ווטרינר חירום
  • וטרינר 24 שעות
  • בית חולים לחיות
  • ווטרינר חירום
  • וטרינר 24 שעות
  • מרפאה וטרינרית לסוסים
  • בית חולים לסוסים
  • ווטרינר חירום
  • וטרינר 24 שעות
בית החולים הווטרינרי ווטרינר חירום סוסים

מחלקת סוסים

וטרינר נווט
חפש

המחלקה לרפואה וכירורגיה של סוסים

דפי מידע

קדחת קרציות בסוסים

ד"ר דליה ברלין, מחלקת חיות גדולות, בית החולים הוטרינרי האוניברסיטאי, בית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט, האוניברסיטה העברית בירושלים

קדחת קרציות היא אחת המחלות האופייניות לקיץ בישראל ואחת החשובות שבהן. המחלה האופיינית לסוסים פוגעת גם בחמורים, פרדות וזברות. המחלה נגרמת ע"י טפיל דם הנקרא בבזיה שמועבר לסוסים ע"י קרציות. קיימים שני זנים של הטפיל: בבזיה קבלי, המכונה "הבבזיה הגדולה", ובבזיה אקווי או "הבבזיה הקטנה".

מחזור החיים של הטפיל מורכב. בקצרה, קרצית שמוצצת דם מסוס נגוע נדבקת בטפיל שמתרבה בתוכה ומועבר לצאצאים שלה. הקרציות הצעירות מתפתחות ובתוכן הטפיל וכאשר הן מגיעות לשלב הבוגר שלהן הן שוב עולות על סוס ובזמן מציצת הדם מדביקות אותו בטפיל שנמצא בבלוטות הרוק שלהן. בדם הסוס הטפיל נמצא רוב הזמן בכדוריות הדם האדומות. קיימים הבדלים בין מחזורי החיים של שני זני הבבזיה אולם העקרון שתואר לעיל דומה בשניהם. הטפיל אינו יכול לעבור ישירות מסוס לסוס ודרושה קרצית נגועה על מנת להדביק סוס. המחלה נפוצה בעיקר בקיץ, מכיוון שזו עונת הפעילות של הקרציות הבוגרות.

תקופת הדגירה בסוס, כלומר הזמן שעובר מהדבקה עד להופעת סימני מחלה, הוא 5-21 יום. המחלה בסוס נגרמת עקב פירוק מוגבר של כדוריות הדם האדומות הנגועות בטפיל. הפירוק המוגבר גורם למחסור בדם, אנמיה, שמשפיע על תפקודו הכללי של הסוס. הסימנים הקליניים האופיינים למחלה בשלב האקוטי הראשוני הם דכאון, חוסר תאבון, ירידה במשקל, חולשה, חום גבוה, דופק וקצב נשימה מהירים, שתן כהה (לפעמים כמעט שחור) וריריות צהובות בפה, בעיניים ובבושת בסוסות. הצבע הכהה של השתן והצבע הצהוב בריריות נובעים מהמצאות בילירובין, שהוא תוצר פירוק של כדוריות אדומות, בכמות גדולה בדם ובשתן. אם השלב האקוטי עובר והסוס לא מטופל ומצליח לשרוד הוא יכול לעבור למצב של מחלה כרונית ממושכת. מצב זה מאופיין בסימנים של חולשה, חוסר תאבון, ירידה משמעותית במשקל, צואה יבשה וכהה, לפעמים רעידות שרירים ולפעמים סימני קוליק. מקרים קשים שאינם מטופלים עלולים להסתיים במות הסוס.

הסוס יכול להיות במצב של נשאות שהוא מצב בו הסוס נגוע בטפיל אבל לא חולה. במצב זה מערכת החיסון של הסוס נמצאת בשיווי משקל עם הטפיל, ולמרות שאינה מצליחה להפטר ממנו לחלוטין היא מונעת ממנו התפתחות לרמה שגורמת מחלה ומפריעה לתפקוד הסוס. מצב זה יכול להמשך מספר שנים במקרה של הבבזיה הגדולה, וכל החיים במקרה של הבבזיה הקטנה. מחלה יכולה להתפרץ אצל סוס נשא במצבים של עקה כגון מחלה אחרת, הריון, המלטה, פעילות מאומצת מאד ועוד. סוסות שנדבקות במהלך ההריון יכולות להדביק את העובר. ברוב המקרים ההדבקה תסתיים בהפלה. במקרים בהם אין הפלה יכול להוולד סייח נגוע שמפתח מחלה מיד או תוך מספר ימים מההמלטה.

אבחון מתבצע עפ"י זיהוי הסימנים האופיינים, בעיקר החום הגבוה והצהבת, בשילוב עם העונה האופיינית וע"י בדיקות דם. בדיקת הדם כוללת ספירת דם לזיהוי האנמיה, ומשטח דם שבו ניתן לזהות את הטפיל בכדוריות הדם האדומות. משטח הדם עוזר גם להבדיל בין הזנים השונים על מנת שנוכל להעניק את הטיפול המתאים. במקרים רבים לא ניתן למצוא את הטפיל במשטח דם מכיוון שהנוכחות במחזור הדם מופיעה בגלים לסירוגין ולפעמים בכמות קטנה בכל פעם. קיימות בדיקות דם נוספות לזיהוי הדבקה בבבזיה אולם כיום הן פחות זמינות ולוקח מספר ימים לקבל תשובה.

הטיפול בקדחת קרציות הוא בעזרת חומר הנקרא אימידוקרב, ובשמו המסחרי אימיזול. החומר ניתן בזריקה לשריר והוא עלול לגרום לתופעות לוואי שהעיקריות בהן הן שלשול וקוליק. תופעות הלוואי הן זמניות אולם הן דורשות התייחסות ומעקב. בד"כ בזמן מתן הטיפול רצוי לטפל במקביל במשכך כאבים. הטיפול בבזיה הגדולה הוא בזריקות בהפרש של 24-48 שע', כאשר בד"כ מספיק לתת שני טיפולים על מנת לקבל החלמה וסילוק מלא של הטפיל ממחזור הדם. הבבזיה הקטנה היא יותר בעייתית והטיפול בה הוא במינון כפול של 2-3 זריקות בהפרש של 72 שע' ביניהם. גם עם הטיפול מביא להחלמה, בד"כ לא ניתן לסלק לחלוטין את הטפיל ממחזור הדם, וכאמור הנשאות יכולה להיות לכל החיים.  במקרים קשים, בהם האנמיה חמורה ומסכנת חיים, בנוסף לטיפול התרופתי מומלץ לתת לסוס מנת דם.

ההחלמה המלאה לאחר הטיפול יכולה להמשך 2-3 שבועות עד שהסוס חוזר למצבו הגופני הרגיל ועד שגופו ממלא את המחסור בכדוריות האדומות. חשוב להקפיד על מנוחה בתקופה זו והזנה טובה. מניעה של הדבקה בטפיל מבוססת בעיקר על המנעות מנגיעות בקרציות. יש לבדוק את הסוס באופן שגרתי, בעיקר לאחר רכיבה בשדות. הקרציות נמצאות בד"כ באזורים ללא שיער כגון במפשעה, מתחת לזנב, באזור העטינים או שק האשכים, באזור פי הטבעת והבושת. בסוסים החיים באופן קבוע במרעה הנגיעות בקרציות ובטפיל גדולה יותר וחלקם אף עלולים להיות נשאים קבועים.

לסיכום, קדחת קרציות היא מחלה אופיינית לקיץ והיא נפוצה יחסית בישראל. כאשר סוס מראה סימני חולשה, חוסר תאבון, חום וצהבת מומלץ לקרוא לוטרינר על מנת לבדוק האם מדובר בקדחת קרציות. טיפול מהיר ונכון יכול להביא להחלמה מהירה וללא סיבוכים.

תמונה: טפילי בבזיה אקווי בכדוריות דם אדומות של סוס הסובל מקדחת קרציות