בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית חולים לחיות בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית הספר לרפואה וטרינרית מרפאה וטרינרית בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי הפקולטה לחקלאות האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית הספר לרפואה וטרינרית האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
  • בית חולים וטרינרי
  • ווטרינר חירום
  • וטרינר 24 שעות
  • בית חולים לחיות
  • ווטרינר חירום
  • וטרינר 24 שעות
  • מרפאה וטרינרית לסוסים
  • בית חולים לסוסים
  • ווטרינר חירום
  • וטרינר 24 שעות
בית החולים הווטרינרי ווטרינר חירום סוסים

מחלקת סוסים

וטרינר נווט
חפש

המחלקה לרפואה וכירורגיה של סוסים

רפואה פנימית, כירורגיה ופוריות סוסים

רשימת המקרים של המחלקה

צנתור בסוס – לא מה שחשבתם

כשמדברים על צנתור, רובנו חושבים על צנתור לב, אך למעשה צנתור הינו פרוצדורה אבחונית ו/או טיפולית זעיר פולשנית, שניתן לבצע בכל כלי דם בגוף ובה מחדירים צנתר (קטטר) לכלי הדם ובמידת הצורך מטפלים בו על ידי הרחבה, חסימה וכיו"ב. היתרון של הצנתור, כמו פרוצדורות כירורגיות זעיר פולשניות אחרות, הינו הימנעות מהליך כירורגי פתוח ופולשני על כל השלכותיו, הן מבחינת הדיוק, הן מבחינת החתך, הן מבחינת ההחלמה ועוד. בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי (צמת בית דגן) מבצעים צנתורים כבר זמן מה, ולראשונה בישראל בוצע שם לאחרונה צנתור כלי דם בסוסה, על מנת לטפל בלא יותר מאשר: פטרת... נשמע מופרך? אולי, כשמציגים את זה ככה, אבל למעשה ההליך הזה זה יכול להציל חיים ואכן בכך מדובר במקרה זה.

סיפורה של הסוסה נור מתחיל בתלונה תמימה ופשוטה לכאורה – דימום מהאף. הדימום החל עם בוקר כדימום עדין אך התגבר עם השעות עד לכדי דימום מאסיבי מהנחיריים והפה והסוסה נראתה לחוצה ולדברי הבעלים כמעט נפלה פעמיים. בבדיקת וטרינר בשטח (הרופא המטפל ) הדימום פסק ולא נראתה עדות לטראומה, למעט פצע קטן ברגל קדמית , אך נור נראתה לבעליה, אמיר, מדוכאת ולא כהרגלה ולכן החליט להביאה לבית החולים.

דברים שרואים משם לא רואים מכאן: שימוש באמצעי הדמייה

בהגעה לביה"ח נראתה נור עירנית ומגיבה לסביבתה, רוב הבדיקות היו תקינות, למעט קצב לב מהיר, אך הדימום מהאף חזר ופצע נוסף התגלה ברגל קדמית השנייה . בשלב ראשון הוחלט להכניס את נור לאנדוסקופיה, פרוצדורה בה מוחדר סיב אופטי (כמצלמה קטנה) לפתחי גוף שונים בכדי לסייע באבחון ובכדי לבצע פרוצדורות טיפוליות בדרך בלתי פולשנית. באנדוסקופיה נראה דם יוצא מהכיס הגוטראלי השמאלי ובכניסה אליו אכן נראה קריש דם גדול. הכיסים הגוטוראלים הינם מבנה אנטומי ייחודי לסוסים המחבר בין בית הבליעה לאוזן הפנימית המכיל בתוכו כלי דם ועצבים מרכזים. בנוסף בוצע צילום רנטגן לגולגולת על מנת לשלול דימום על רקע טראומת ראש בהתאם לממצאי האנדוסקופיה , לצילום הרנטגן ,ובדיקות המעבדה החלה נור לקבל טיפול אנטיביוטי,עירוי נוזלים תוך ורידי, מעקב אחר דימומים ומעקבים לריכוזיות הדם על מנת לוודא שאינה מאבדת דם. ברפואה וטרינרית אמצעי הדמייה הינם חלק מהותי אף יותר מברפואה הומנית, מהסיבה הפשוטה שבעל חיים אינו יכול להסביר לנו מה הוא מרגיש, היכן הבעיה וכו'.

מדוע לצנתר פטריה?

כבר בתחילת האשפוז הדימום פסק ובוצעה לנור אנדוסקופיה חוזרת בה עדיין נראה דם קרוש והפרשות באותו איזור. בדגימה שנלקחה מאזור הקריש נמצאו בהתבוננות במיקרוסקופ קורים של פטרת. פטרת של הכיסים הגוטורליים הינה מחלה ידועה בעולם אך בארץ נתקלנו בה רק פעם אחת לפני שנים רבות. הפטריה, שניזונה מחמצן, מתיישבת על עורק ראשי בראש, ניזונה מן החמצן, פוגעת בדופן העורק עד שהוא מדמם ובסופו של דבר מגיע לכדי דימום קטלני. טיפול בחומרים נוגדי פטרת מקומית אינו יעיל מספיק ומערכתית הינו יקר עם תופעות לוואי וממושך מדי בכדי להוות פיתרון יעיל. על כן מטרת הטיפול בנגיעות בפטרת מסוג זה בכיסים הגוטראליים הינה "לחנוק" את אספקת החמצן שהפטרייה מקבלת, על ידי חסימת כלי דם עורקיים אשר מזינים את האיזור בו יושבת הפטריה. כיום, צנתור מונחה פלואורוסקופ הינו הטיפול היעיל ביותר לכך. עם זאת, בשלב ראשון הבעלים בחרו להימנע מניתוח זה (בכל זאת פעם ראשונה בארץ...), אלא להתחיל בטיפול שמרני שכלל שטיפות בחומר אנטי פטרייתי ישירות לתוך השק הגוטרלי.

נור טופלה במשך כ-3 שבועות בהן אושפזה בביה"ח ללא דימומים נוספים אולם הפטרת נותרה עיקשת במקומה. בשלב זה אישר הבעלים כניסה לצנתור במטרה לחסום את כלי הדם המזינים את הפטריה.

כיוון שמעולם לא בוצע ניתוח שכזה בסוס בארץ בחרנו להיעזר בצוות רופאים מומחים הומני אשר בקיא ומיומן בביצוע צינתורים באנשים. רופאי מחלקת סוסים יצרו קשר עם מספר מומחים בתחום : פירוט המומחים ומוסדות עבודתם השלושה שמחו להיענות לאתגר באופן התנדבותי ואף הביאו עימם שלל של ציוד מתאים לביצוע הפרוצדורה. נור עברה הרדמה כללית בידיו האמונות של הווטרינר המרדים ד"ר ישי קושניר והוכנסה לחדר ניתוח כשהיא שוכבת על צידה על מיטת הניתוח. הפרוצדורה נערכה תוך שיתוף פעולה מלא בין מנתחי הסוסים ד"ר גל קלמר, ד"ר עמוס טץ וד"ר קייסה גוסטבסון למנתחים ההומניים האורחים. בוצעה חסימה של העורק אשר הזין את הפטרייה בשלוש נקודות. כל משך הניתוח נעזרנו במכשיר שיקוף רנטגני אשר יכול לצלם רצף מהיר של תמונות רנטגן וליצור מעין סרט. חסימת העורקים נעשתה בעזרת סלילים מיוחדים, עשויים מתכת ומצופים חומר סינטטי מעודד קרישה, אשר גורמים להפסקת זרימת הדם במקום בו הם מונחים .חשוב לציין כי הנחת הסלילם תחת הדמיה הינה חשובה ביותר מאחר והנחתם בעורקים סמוכים עשויה להיות הרסנית לסוס ולגרום לסיבוכים כגון עיוורון וחוסר התמצאות במרחב ואף למוות. נור התאוששה יפה מהניתוח וקיבלה טיפול אנטיביוטי רחב טווח ושיכוך כאבים. יום לאחר הניתוח בוצע צילום רנטגן והסלילים אכן נותרו במקומם כמתוכנן. לאחר כשבוע של השגחה בו לא חל כל דימום מן האף, כיוון שהרגישה טוב הוחלט לשחררה הבייתה להמשך השגחה.

לאחר כחודש מהניתוח נור הגיעה לביקורת. לשמחת כולם באנדוסקופיה חוזרת לשק הגוטרלי השמאלי, לא נותר כל זכר לקרישי דם ולקורי הפטרת ובאזור נראתה הצטלקות שטוחה ונקיה תוך החלמה מלאה של האזור הניזוק. כבר מחכים בקוצר רוח לצינתור הבא!

נור על מיטת הניתוחים
במלך הצנתור
תמונת מבט ממכשיר הפלואור וסקופ
צנתור בסוס
צנתור בסוסה נור
רפואה וכירורגיה של סוסים