הרדמה כללית הינה פרוצדורה הנחוצה בבעלי חיים, לצורך ביצוע פעולות פולשניות, דוגמת ניתוחים, אנדוסקופיה וטיפולי שיניים, וכן עבור פעולות אבחוניות כגון CT, דגימת רקמות לביופסיה וצילומי רנטגן מסוימים.

הרדמה כללית היא פעולה רפואית אשר מטרתה העיקרית הינה שינוי מצב ההכרה, מניעת זיכרון, מניעת תנועה, וירידה במודעות לכאב. במקביל לתופעות רצויות אלו, ישנם שינויים במערכות הגוף השונות, אשר עלולים לסכן את בעל החיים ובמצבים מסוימים (נדירים) אף לגרום למוות. על מנת למנוע תופעות אלו או לאתרן ולטפל בהן מוקדם ככל הניתן, החיות המורדמות מנוטרות בתדירות מאוד גבוהה. לכל חיה מורדמת צמודים טכנאי הרדמה או סטודנט לוטרינריה, וכן רופא ממחלקת ההרדמה החל משלב ההכנה להרדמה ועד שהחיה מאוששת ועוברת לאחריות המחלקה המטפלת (כירורגיה, רפואה פנימית וכו'). במהלך ההרדמה כל בעלי החיים מקבלים תמיכה, על פי הצורך, במערכת הנשימה, במערכת הלב, כלי הדם ולחץ הדם, ושמירה על אבדן חום גוף.

בשל ההבדלים במיני בעלי החיים המורדמים במחלקה: מסוסים ועד אוגרים, מחתולים ועד נמרים, משימפנזות ועד נחשי פיתון; ובשל השונות בפרוצדורות המבוצעות: מצילומים ועד ניתוחי מח, מביופסיות ועד החלפות מפרק, ובשל השונות בין כל פרט ופרט, לכל מקרה מותאמת שיטת הרדמה ייחודית המתאימה לו. לכל חיה לפני הרדמה נעשות בדיקות בכדי לוודא שהיא כשירה להרדמה ככל האפשר. בדיקות אלו נקבעות לפי מין בעל החיים, גילו, מצבו הרפואי, והפרוצדורה המבוצעת.

במקביל לביצוע ההרדמה יש התייחסות נפרדת להתמודדות עם הכאב ממנו סובל בעל החיים המיועד לעבור פרוצדורה. הטיפול בכאב הניתן במחלקה הוא בדרך כלל טיפול משולב, המתייחס לאופי הכאב - אורתופדי, עצבי, דלקתי/זיהומי, לעצמת ומשך הכאב ולמיקומו. הטיפול משלב מתן משככי כאבים מקבוצות שונות: מתן סיסטמי - דרך הפה או הוריד, יחד עם שיטות למתן מקומי בהן חסימה של עצבים פריפריים, הרדמות מקומיות - לטיפולי שיניים והסרת גידולים ממאירים, הרדמה אפידורלית - במתן יחיד או מתמשך ועוד.

הרדמה מקומית הינה שיטה יעילה מאוד לשיכוך כאבים המאפשרת לעיתים לבצע פעולות פולשניות תחת הרגעה בלבד, ללא הרדמה כללית, עם פחות תופעות לוואי.

הטיפול בכאב מתחיל מרגע זיהוי הבעיה הגורמת לו ועד סיום ההחלמה ומהווה מרכיב משמעותי ביכולת בעל החיים להתמודד עם המחלה ולהחלים ממנה, וכן בשיפור איכות החיים של הפציינט.