בערך 11% מכל הכלבים בעולם  שאותם נבדוק בכל רגע נתון, פיתחו במהלך חייהם ניוון "נרכש" (כלומר שאיננו מולד) של מסתם אחד או יותר בתוך הלב. ניוון כזה פוגע ביכולתו של המסתם להסגר באופן הרמטי בכל פעימה, גם אם הפתיחה שלו (בין סגירה לסגירה) תקינה לחלוטין.

מצב זה איננו זיהומי ולכן אינו מדבק, ואיננו קשור לתזונה (לכן גם לא יכולתם לגרום לו בטעות בעצמכם).

מחלה זו פוגעת לרוב בכלבים מגזעים קטנים ("גזעי-שעשוע") בגיל העמידה ומעלה, אבל עלולה לפגוע גם באחרים. היא עלולה לגרום להופעת סימנים קליניים מהסוג המפורט לעיל, או לגרום למצב מסכן-חיים הנקרא "אי-ספיקת לב", או לא לגרום לאף אחד מאלה לאורך מספר שנים ואולי אף לעולם לא, מבלי צורך בטיפול תרופתי. אם וכאשר הופיעו סימני אי-ספיקת לב, תוחלת החיים עלולה להתקצר (הממוצע הבלתי-מחייב באוכלוסיית הכלבים החולים כולה הוא לרוב 6-18 חודשים מהתפתחות אי-ספיקת לב).

בעוד שככל הידוע כרגע, לא ניתן למנוע מראש או לרפא בדיעבד את המחלה, ניתן בהחלט לשפר את המצב (אם יש בכך צורך) בעזרת תרופות שיקלו על הלב להתמודד עם המחלה, ובכך ישפרו את איכות-החיים של החולה, לפעמים לבלי הכר.