בערך 14% מכלל החתולים הנראים בריאים לכאורה "סובלים" ממחלה הפוגעת ביכולתו של שריר הלב עצמו לעבור הרפייה תקינה בין כיווץ לכיווץ, גם אם כיווץ הלב עצמו תקין לחלוטין.
יתכן שחלק מהגורמים למחלה קשורים להורשה גנטית, ולכך יש הוכחות לפחות בגזע אחד של חתולים (Maine coon). גם במקרה הזה אין קשר לתהליך זיהומי או תזונתי ולבעלים אין שום השפעה (לטוב או לרע) על הסיכון לפתח את המחלה. זאת בניגוד למחלה אחרת של שריר הלב בחתול, נדירה מאד בימינו, שבהחלט עלולה להחמיר עם תזונה לא נכונה לאורך זמן.
גם המחלות האלה עלולות לגרום להופעת סימנים קליניים מהסוג המפורט לעיל, או לגרום למצב מסכן-חיים הנקרא "אי-ספיקת לב", או לא לגרום לאף אחד מאלה לאורך מספר שנים ואולי אף לעולם לא, מבלי צורך בטיפול תרופתי. אם וכאשר הופיעו סימני אי-ספיקת לב, תוחלת החיים עלולה להתקצר. בעוד שככל הידוע כרגע לא ניתן למנוע מראש או לרפא בדיעבד את המחלה, ניתן בהחלט לשפר את המצב (אם יש בכך צורך) בעזרת תרופות שיקלו על הלב להתמודד עם המחלה, ובכך ישפרו את איכות-החיים של החולה.