בכלבים וביונקים אחרים העוברים מאתחלים את ההמלטה. בכלבות שבהריון עם גור אחד או עם גורים מתים פעמים רבות המלטה עלולה לא להתחיל באופן עצמאי. רמות הורמון הפרוגסטרון בסרום נופלות בין יום ליומיים האחרונים לפני ההמלטה. דבר זה גורם לירידה בחום הגוף של הכלבה במעלה אחת מהנורמלי עבורה, למשך מספר שעו, כ24 שעות מזמן ההמלטה. מעקב של לפחות 3 פעמים ביום אחר טמפרטורה רקטלית של הכלבה בשבוע בו מצפים להמלטה יכול לתת הערכה לבעלים לגבי זמן ההמלטה.

להמלטה שלושה שלבים:

השלב הראשון כולל התכווצויות רחם והרחבת צוואר הרחם. הכלבה חסרת מנוחה, מתנשפת, מקננת, מסרבת לאכול ועלולה להקיא. שלב זה יכול לארוך עד 12 שעות (ואף יותר בכלבה שממליטה בפעם הראשונה).

השלב השני הוא שלב המלטת הגורים. הגורים יכולים להיוולד כשהראש והגפיים יוצאים ראשונים, או כשפלג הגוף האחורי מבצבץ ראשון, כולל זנב וגפיים. הם יכולים להיות עדיין סגורים בתוך השק האמניוטי בזמן ההמלטה. מהציר הראשון שנראה צריכות לעבור לא יותר מ-4 שעות להמלטת הגור הראשון, ולא יותר משעתיים בין גור לגור. סימנים לא נורמליים בשלב השני הם התכווצויות לפרק זמן  ארוך ללא המלטת גורים, מנח לא נכון של הגור, נוזלים או הפרשות מפתח איבר המין של הכלבה ( הפרשות מוגלתיות, או הפרשות ירוקות המסמנות הפרדות השליות).

השלב השלישי הוא הוצאת השליות בדרך כלל קורה במשולב עם השלב השני בהמלטה. השלייה יוצאת כ 5 – 15 דקות לאחר המלטת הגור בדרך כלל. כדאי להימנע, אם אפשרי, מלתת לכלבה לאכול את השיליות, אין להם ערך תזונתי או הורמונלי ואכילתן עלולה לגרום לדלקת במערכת העיכול של הכלבה, ולשלשולים – שאינם רצויים בסביבת גורים ילודים.

באם קיים חשש מדיסטוקיה (המלטה קשה) בגלל זמן הריון שמתארך, סימנים לא נורמליים בשלב השני של ההמלטה, או בעיה אחרת ( למשל ירידה של חום הגוף יותר מ 24 שעות מזמן ההמלטה המיועד, או שהכלבה מתנהגת בחוסר נוחות), יש לבדוק את הכלבה.  עליה להיבדק פיזיקלית, וגינלית, וגם רדיולוגית כדי לזהות את כמות הגורים והמנח שלהם. אם קיים חשש לחיי הגורים צריך לעשות אולטרסאונד לבדוק את דופק הגורים ( 150> פעימות לדקה מראה שקיים סטרס שמחייב התערבות כירורגית).