הכלבה הממוצעת מבייצת בערך ביום השני לייחום שלה. בדרך כלל אנשים מרביעים את הכלבים בכל יומיים, החל מן היום ה – 9 או ה- 10, לייחום, ולמשך 3 הרבעות בממוצע (מתחילים לספור מהיום הראשון לדימום). אנשים אחרים מרביעים את הכלבה כל יום שני בייחום. השיטה האחרונה אמורה לכסות את חלון הזמן הפורה של הכלבה ( שלושה ימים לפני הביוץ וארבעה ימים לאחריו). בכלבות עם היסטוריה של עקרות או כלבות שלא ניתן להרביע כמה פעמים, עדיף לבצע עבורן תזמון ביוץ. זמן ההרבעה האופטימלי בכלבות הוא יומיים אחרי הביוץ.
תזמון הביוץ לא יכול להיות משוערך רק לפי ציטולוגיה ממשטח נרתיק. תאים ממשטח נרתיק יכולים לעזור לנו לקבוע איפה נמצאת הכלבה במעגל הייחום שלה- האם היא בייחום (90-100% תאים מקורננים), אבל לא יכול לקבוע מתי הכלבה מבייצת.
בדיקת פרוגסטרון בסרום היא בדיקה משלימה למשטח הנרתיק עבור תזמון הביוץ. רמות פרוגסטרון בסרום והמעקב בזמן אחריהן מאפשרות שיערוך של זמן הביוץ.
ניתן לבדוק גם רמות LH כדי לדייק את המעקב בנוסף לבדיקות משטח נרתיק ורמות פרוגסטרון. הורמון LH מופרש מיותרת המוח בזמן הייחום בכלבות ומינים אחרים. ריכוז LH בסרום עולה ונשאר גבוה עד 24 שעות כיומיים לפני הביוץ. ניתן לערוך בדיקות יומיות לLH-, אולם בגלל שהעלייה ב LH יחסית קצרה ובגלל שאי אפשר להבחין בין לקיחת שנלקחה לפני הביוץ ואחריו, הערכת המצב לפי בדיקת LH מצריכה בדיקה יומית מהכלבה – דבר שהינו לא נוח ויקר- ובדרך כלל נחוץ יותר במעקב ייחום עבור הזרעות בזרע מצונן וקפוא.