סרטן לרוב מתרחש בכלבים וחתולים מבוגרים והוא אחד מסיבות המוות העיקריות אצל כלבים וחתולים מעל גיל 10.

איך אדע שלחיית המחמד שלי יש סרטן? לאילו סימנים עלי לצפות?

לרוב בעלים ישימו לב למסה, בליטה על איזור הגוף, הגדלה של קשרי לימפה, צליעה מתמשכת על אחת מהרגליים. לעיתים הסימנים יהיו כללים יותר כמו ירידה בתאבון, ירידה במשקל, דימום ממקור ברור (כמו פה), ריח רע, שתיה מרובה מהרגיל, מתן שתן יותר מהרגיל, קשיים בנשימה. כאמור סימנים אלו מחייבים התייחסות רפואית ויתכן שיובילו להמצאות גידול. אנו ממליצים על ביקור תקופתי אצל רופא אשר יידע במקרה הצורך להנחות לבדיקות נוספות.

תופעת לוואי של אובדן שיער הינה תופעה לא שכיחה אצל כלבים וחתולים למעט גזעים מסוימים כמו: פודלים, שנאוצרים, שיצו, לאסה איפסו, טרייר, מאלטז ו Old English Sheepdogs. השיער נושר בפאזה הראשונה של הטיפול וחוזר לקצב צמיחה תקין בסיום הטיפול.

האם ניתן טיפול בהקרנות לבעלי החיים?

קיימת אפשרות לטיפול קרינתי. מועמדים לטיפול שכזה יונחו ע"י האונקולוגית לגבי תוכנית הטיפול עבור חיית המחמד שלהם.

חלק מהכיבים ניתנים לטיפול בטיפות ותרופות לפה. אולם במקרים של של כיב עמוק או כיב שמחמיר בקצב מהיר יש לשקול ניתוח חירום על מנת להציל את הראיה ו/או את גלגל העין. הניתוח נקרא conjuctival flap (השתלת טלאי לחמית על הקרנית) והוא מבוצע ב הרדמה מלאה. במהלך הניתוח אנו משחררים פיסת לחמית (לובן העין), מסיטים אותה לקרנית ותופרים אותה על-גבי הכיב. מטרות השתל הן תמיכה מכנית לקרנית (כלומר השלמת הרקמה שאבדה) והבאת כלי דם ומרכיבים של המערכת החיסונית לצורך זירוז החלמת הכיב בקרנית. משך ההרדמה והניתוח משתנים בין למקרה למקרה ואורכם הכולל נע בין כשעה לשעתיים.

בבני אדם, ניתוח קטרקט גורם לדלקת מינימלית, ולכן הטיפול בחולה לאחר ניתוח כולל רק טיפות עיניים למספר ימים בודדים. מאידך, בכלבים הניתוח גורם לדלקת מאוד סוערת. לכן, אנו מתחילים את הטיפול (בטיפות) עוד לפני הניתוח. לאחר הניתוח, הכלב משוחרר עם טיפול אינטנסיבי, הכולל מספר סוגי כדורים ומספר סוגי טיפות (וגם "קולר אליזבטני"). בנוסף לכך, יהיה עליכם לשוב לביקורות. תדירות הטיפול והביקורות תיפחת בהדרגה, אבל בד"כ נדרשות מינימום 6 ביקורות בחודשים הראשונים לאחר הניתוח. טיפול בטיפות עשוי להימשך חודשים רבים. לפני שתסכימו לניתוח, עליכם לשקול היטב אם תוכלו לטפל כנדרש ולהגיע לביקורות, שאם לא כן, סיכויי הצלחת הניתוח יורדים פלאים.

לא. ראשית יש לבצע בדיקות לוודא שהכלב בריא ויכול לעבור את ההרדמה בשלום. בתלות בגיל הכלב, נבצע בדיקות דם, אקג וצילומי רנטגן. במקרים רבים, הקטרקט נגרם עקב סכרת, אותה יש לייצב לפני הניתוח. במידה ויש בעיות נוספות (בעיקר דלקות חניכיים או מערכת שתן) יש לטפל בהן לפני הניתוח.

תנאי נוסף לכך שהניתוח ישיב לכלב את הראיה הוא שהרשתית תקינה. הרשתית דומה לסרט צילום במצלמה – היא איבר המתרגם אור לתמונה. אם יש מחלת רשתית, הרי שגם ניתוח מוצלח לא ישיב את הראיה. מאחר והקטרקט מפריע לנו לבדוק את הרשתית, חובה לבצע בדיקה של תיפקוד הרשתית לפני הניתוח. הבידקה נקראת ERG, ובמהלכה נבדק התיפקוד החשמלי של הרשתית. זו בדיקה לא פולשנית, אך היא מחייבת הרדמה מלאה. רק במידה והבדיקה תוכתר בהצלחה נקבע תור לניתוח. אם, חס וחלילה, מתברר שהרשתית אינה תקינה, אין טעם בניתוח.

השאיפה היא להשתיל עדשה מלאכותית במקום העדשה הקטרקטית, כדי להחזיר לכלב את חדות הראיה המקורית. עם זאת, במצבים מסויימים לא ניתן להשתיל עדשה (למשל, עקב סיבוכים במהלך הניתוח). גם במצבים אלו, במידה והניתוח מצליח, נשיב לכלב את ראייתו מאחר והוצאנו את העכירות או האטימות שפגעה בראיה, אך במקרים אלו חדות הראיה תהיה פחותה.

הטיפול היחיד הוא ניתוח במהלכו מוציאים את הקטרקט (את העדשה העכורה או האטומה). הניתוח מתבצע באמצעות מכשיר אולטרה-סאונד (לא לייזר, בניגוד לדעה הרווחת) המנפץ את העדשה ושואב את הרסיסים. מדבור בניתוח מורכב ועדין, המתבצע תחת מיקרוסקופ, ודורש מיומנות רבה וציוד משוכלל.