מהו מומחה ברפואת עיניים וטרינרית?

האם יש צורך בהפנייה מטעם הווטרינר המטפל?

כיצד להיערך לפני הביקור בבית החולים?

כיצד לתת טיפול מקומי בעיניים?

מה החיות באמת רואות?

תשובות לשאלות אלו ניתן למצוא כאן

מרבית מן המקרים מופנים על ידי הרופאים בשטח, אבל אנחנו בהחלט פתוחים לקבל כל סוס הזקוק לטיפול רפואי.

מומלץ לסרס כל סוס זכר, אלא אם כן הוא זכר מרביע. הגיל המומלץ לסירוס הוא בסביבות גיל שנתיים.
הסירוס מתבצע לרוב בשטח, על ידי הווטרינר המטפל, למעט סוסים מבוגרים או בעלי אשך טמיר. היתרון בסירוס המתבצע בבית החולים הנו בכך שהוא נעשה בחדר ניתוח סטרילי ויש לכך יתרונות לעומת סירוס שטח.

התנהגות אגרסיבית וריסוס שתן הם שכיחים יותר אצל חתולים לא מסורסים מאשר אצל מסורסים. דיאגנוזות מפרידות בין סיבה פיזית לשינוי התנהגות אצל בעל החיים לבין בעייה התנהגותית. סיבה פיזית כוללת סיבה להפרשת טוסטסטרון כמו שארית אשך ואדרנל. בדיקה פשוטה לבחון האם יש טוסטסטרון גבוה היא הוצאת הפניס. לחתולים תחת השפעת טוסטסטרון יש זיזים שנעלמים בתוך כשישה שבועות מסירוס.

סימנים של אסטרוס בחתולה שעברה עיקור אינם נורמליים ונגרמים בעיקר עקב סינדרום שארית שחלה. כלי דם חדשים מתפתחים סביב שארית של רקמת שחלה ותורמים להתפתחויות זקיקים, הפרשת אסטרוגן ולאחר מכן התנהגות של ייחום. התנהגות זו יכולה לקרות בכל זמן מחודש עד שנים לאחר ניתוח העיקור.

אבחון של שארית שחלה נעשה על ידי סימני ייחום (יללות, תנוחת הרבעה, הרמת החלק האחורי והסטת הזנב, יתר ״נחמדות״ ועוד). ניתן לבדוק רמות LH בדם, או לנסות לבייץ את החתולה ולבדוק רמות פרוגסטרון שבועיים לאחר מכן.

בכדי למנוע סיבוכים עתידיים כגון דלקת של שארית הרחם או סרטן ממאיר של העטינים מומלץ להסיר כירורגית את שארית השחלה. באם לא ניתן לבצע הסרה כירורגית מטעמים רפואיים או משום שלא ניתן למצוא אותה – ניתן לתת טיפול תרופתי למניעת ייחומים.

בכלבים וביונקים אחרים העוברים מאתחלים את ההמלטה. בכלבות שבהריון עם גור אחד או עם גורים מתים פעמים רבות המלטה עלולה לא להתחיל באופן עצמאי. רמות הורמון הפרוגסטרון בסרום נופלות בין יום ליומיים האחרונים לפני ההמלטה. דבר זה גורם לירידה בחום הגוף של הכלבה במעלה אחת מהנורמלי עבורה, למשך מספר שעו, כ24 שעות מזמן ההמלטה. מעקב של לפחות 3 פעמים ביום אחר טמפרטורה רקטלית של הכלבה בשבוע בו מצפים להמלטה יכול לתת הערכה לבעלים לגבי זמן ההמלטה.

להמלטה שלושה שלבים:

השלב הראשון כולל התכווצויות רחם והרחבת צוואר הרחם. הכלבה חסרת מנוחה, מתנשפת, מקננת, מסרבת לאכול ועלולה להקיא. שלב זה יכול לארוך עד 12 שעות (ואף יותר בכלבה שממליטה בפעם הראשונה).

השלב השני הוא שלב המלטת הגורים. הגורים יכולים להיוולד כשהראש והגפיים יוצאים ראשונים, או כשפלג הגוף האחורי מבצבץ ראשון, כולל זנב וגפיים. הם יכולים להיות עדיין סגורים בתוך השק האמניוטי בזמן ההמלטה. מהציר הראשון שנראה צריכות לעבור לא יותר מ-4 שעות להמלטת הגור הראשון, ולא יותר משעתיים בין גור לגור. סימנים לא נורמליים בשלב השני הם התכווצויות לפרק זמן  ארוך ללא המלטת גורים, מנח לא נכון של הגור, נוזלים או הפרשות מפתח איבר המין של הכלבה ( הפרשות מוגלתיות, או הפרשות ירוקות המסמנות הפרדות השליות).

השלב השלישי הוא הוצאת השליות בדרך כלל קורה במשולב עם השלב השני בהמלטה. השלייה יוצאת כ 5 – 15 דקות לאחר המלטת הגור בדרך כלל. כדאי להימנע, אם אפשרי, מלתת לכלבה לאכול את השיליות, אין להם ערך תזונתי או הורמונלי ואכילתן עלולה לגרום לדלקת במערכת העיכול של הכלבה, ולשלשולים – שאינם רצויים בסביבת גורים ילודים.

באם קיים חשש מדיסטוקיה (המלטה קשה) בגלל זמן הריון שמתארך, סימנים לא נורמליים בשלב השני של ההמלטה, או בעיה אחרת ( למשל ירידה של חום הגוף יותר מ 24 שעות מזמן ההמלטה המיועד, או שהכלבה מתנהגת בחוסר נוחות), יש לבדוק את הכלבה.  עליה להיבדק פיזיקלית, וגינלית, וגם רדיולוגית כדי לזהות את כמות הגורים והמנח שלהם. אם קיים חשש לחיי הגורים צריך לעשות אולטרסאונד לבדוק את דופק הגורים ( 150> פעימות לדקה מראה שקיים סטרס שמחייב התערבות כירורגית).

ניתן לבצע מניפולציות בכדי לעזור להמלטה יכולה להתבצע אבל הדבר עלול להיות מסובך, תלוי בגודל ובמנח העובר. יש לנקוט בזהירות בעת הניסיונות לעזור להמלטת הגור, לאור העובדה שהגורים מאוד עדינים ושבירים. הטיפול המומלץ לכלבות ללא מחלות ושידוע שיש להן גורים בגודל המתאים להמלטה וגינלית רגילה הוא מתן נוזלים פיזיולוגיים הכוללים דקטסרוז (מקור אנרגיה) וגם סידן תוך ורידי (כדי לעזור לשריר להתכווץ). באם אלה אינם תורמים די להולדת הגור- ולאחר שברור שלא קיימת בעיית מנח (על ידי ביצוע צילומי רנטגן) – ניתן לתת אוקסיטוצין בכדי לעזור לכווץ את הרחם. ניתן להזריק מנות מאוד קטנות כל 20-30 דקות אם אין השפעה לאחר שלוש מנות – לא צריך לתת עוד כי הקולטים של האוקסיטוצין ברחם מלאים. אוקסיטוצין עלול לגרום להפרדות שלייה. הוא לא אמור להנתן ללא אפשרות להתערבות כירורגית (ניתוח קיסרי) ברגע שצריך. ניתוח קיסרי מומלץ אם הכלבה מראה סימנים למחלה, השגר גדול, גור אחד או יותר גדולים ולא מאפשרים המלטה רגילה או שהכלבה לא מגיבה לטיפול תרופתי. 

אין בדיקת הריון מוקדמת לכלבות. בבני אדם העובר והאמא מייצרים הורמון מאוד ספציפי להריון נורמלי (HCG) Human Chorionic Gonadotropin שיכול להימדד בדם או שתן של האם כבר כשבועיים מההתעברות. גם במינים אחרים זוהה הורמון ספציפי להריון שניתן לבדוק מוקדם בהריון (למשל Pregnancy-Associated Glycoproteins (PAGs) בפרות). בכלבות לא קיים עדיין סמן מוקדם להריון. סביב יום 28 מביוץ ניתן לבדוק רמות הורמון relaxin בסרום של כלבות. הורמון זה מופרש מהשליה ומהווה אמצעי לאבחון הריון בהעדר אולטרסאונד. 

הכלבה הממוצעת מבייצת בערך ביום השני לייחום שלה. בדרך כלל אנשים מרביעים את הכלבים בכל יומיים, החל מן היום ה – 9 או ה- 10, לייחום, ולמשך 3 הרבעות בממוצע (מתחילים לספור מהיום הראשון לדימום). אנשים אחרים מרביעים את הכלבה כל יום שני בייחום. השיטה האחרונה אמורה לכסות את חלון הזמן הפורה של הכלבה ( שלושה ימים לפני הביוץ וארבעה ימים לאחריו). בכלבות עם היסטוריה של עקרות או כלבות שלא ניתן להרביע כמה פעמים, עדיף לבצע עבורן תזמון ביוץ. זמן ההרבעה האופטימלי בכלבות הוא יומיים אחרי הביוץ.

תזמון הביוץ לא יכול להיות משוערך רק לפי ציטולוגיה ממשטח נרתיק. תאים ממשטח נרתיק יכולים לעזור לנו לקבוע איפה נמצאת הכלבה במעגל הייחום שלה- האם היא בייחום (90-100% תאים מקורננים), אבל לא יכול לקבוע מתי הכלבה מבייצת.

בדיקת פרוגסטרון בסרום היא בדיקה משלימה למשטח הנרתיק עבור תזמון הביוץ. רמות פרוגסטרון בסרום והמעקב בזמן אחריהן מאפשרות שיערוך של זמן הביוץ.

ניתן לבדוק גם רמות LH כדי לדייק את המעקב בנוסף לבדיקות משטח נרתיק ורמות פרוגסטרון. הורמון LH מופרש מיותרת המוח בזמן הייחום בכלבות ומינים אחרים. ריכוז LH בסרום עולה ונשאר גבוה עד 24 שעות כיומיים לפני הביוץ. ניתן לערוך בדיקות יומיות לLH-, אולם בגלל שהעלייה ב LH יחסית קצרה ובגלל שאי אפשר להבחין בין לקיחת שנלקחה לפני הביוץ ואחריו, הערכת המצב לפי בדיקת LH מצריכה בדיקה יומית מהכלבה – דבר שהינו לא נוח ויקר- ובדרך כלל נחוץ יותר במעקב ייחום עבור הזרעות בזרע מצונן וקפוא. 

שאלות כלליות:

מהו וטרינר מומחה:

וטרינר מומחה הוא וטרינר שלאחר סיום תקופת הלימודים בווטרינריה (7 שנים) למד במשך שלוש שנים נוספות את תחום התמחותו (רפואה פנימית, כירורגיה, אונקולוגיה, רדיולוגיה, נוירולוגיה, רפואת חרום ועוד) ובסיום לימודי ההתמחות ישב לבחינות ועבר בחינות התמחות קשות, אשר בוחנות את רמת הידע שלו בתחום ספציפי זה.
בארץ, רשאי לקרוא לעצמו ‘‘וטרינר מומחה‘‘ רק מי שהוכר כמומחה על ידי ראש השירותים הווטרינריים.
התחזות למומחה - למי שאינו כזה - מהווה עבירה על החוק!
מרבית הווטרינרים המומחים בארץ הם מומחים שלמדו, נבחנו והוסמכו כמומחים מטעם קולג‘ים אמריקאים או אירופאים. ישנם מומחים ‘‘ישראלים‘‘ - בעיקר וטרינרים ותיקים - שקיבלו תארי מומחה בתחומים מסוימים מתוקף ניסיונם בתחילת ימי הווטרינריה המקצועית בארץ - ללא ישיבה לבחינות התמחות או כאלו אשר בתחום התמחותם לא קיים זמין על מנת ללמדם.

מהו נוירולוג וטרינרי: 

נוירולוג וטרינרי (מומחה בנוירולוגיה וטרינרית), הינו רופא ווטרינר אשר לאחר סיום לימודיו עבר הכשרה נוספת בת 3 או 4 שנים, במהלכה התמחה במערכת העצבים ובניתוחי גב, עמוד שדרה ומוח (נוירוכירורגיה). 
ברפואה ווטרינרית, בניגוד לרפואה של בני אדם, הנוירולוג עוסק גם בתהליכים האבחוניים הקשורים למוח ולחוט השדרה וגם בתהליכים הכירורגים המתלווים לכך. לכן, במקרים של פריצות דיסק בכלבים הטיפול נעשה על ידי נוירולוג ונוירוכירורג ולא על ידי אורתופד.

האם אני יכול לקבוע תור ישירות לנוירולוג גם בשבתות וחגים:

כן, וטנוירו נותנת שרותי נוירולוגיה באמצעות נוירולוג כונן 24/7 ולכן גם בשבתות וחגים ניתן להגיע לבדיקה אצל הנוירולוג מבלי לעבור במרכז החירום קודם.
הדבר נעשה בתאום עם הנוירולוג הכונן (לרוב על ידי הווטרינר המפנה או על ידי התקשרות למספר 09-7431117, בו יפנו אתכם לנוירולוג הכונן).
במידה והמקרה הינו דחוף הנוירולוג יקבע עצכם פגישה תוך זמן קצר.

מה לעשות כאשר חיית המחמד שלי עוברת התקף אפילפטי (פרכוס)?

בזמן התקף מלא חיית המחמד שלך אינה בהכרה היא אינה סובלת במהלך ההתקף או לאחריו.
יש לוודא שחיית המחמד שלך אינה נופלת או נחבטת במהלך ההתקף, כך שאם ההתקף מתרחש בקרבת מדרגות יש להזיזה משם במהירות.
אין צורך לחבק או ללטף את חיית המחמד שלכם בזמן התקף, יש להתרחק מעט שכן היא יכולה לנשוף באופן לא רצוני בזמן ההתקף.
בניגוד לבני אדם, כלבים וחתולים אינם יכולים לבלוע את הלשון ולהיחנק בזמן התקף ולכן אין צורך (ואף מסוכן מאוד) לנסות לתפוס את הלשון.
אם אתם מסוגלים, מומלץ שתצלמו את ההתקף, על מנת שהנוירולוג יוכל לזהות אותו.
במידה ומדובר בהתקף ראשון, יש לפנות לרופא המטפל שלכם במהירות או להגיע למרכז חירום נוירולוגי. 
במידה והכלב / חתול כבר מאובחנים ומטופלים, אין צורך לעשות זאת לאחר כל התקף אלא בהתאם להוראות הנוירולוג.לחצו כאן כדי ללמוד עוד על עוויתות בכלבים

לחצו כאן כדי להוריד דפי מידע בנוגע לאפילפסיה בכלבים

מה עלי לעשות עם חיית המחמד שלי אינה מסוגלת ללכת על רגליים אחוריות או על כל הרגליים?

מצב בו חיית המחמד שלכם אינה מסוגלת ללכת על הרגליים הינו מצב חרום ויש לפעול במהירות!
גשו מיד לווטרינר שלכם על מנת לבצע בדיקה ראשונית, ובהמשך הווטרינר יפנה אתכם לנוירולוג במידת הצורך.
שיתוק של אחת הרגליים או יותר יכול לנבוע מגורמים רבים. פריצת דיסק בכלבים הוא אחד הגורמים הנפוצים לשיתוק ויש לטפל בו במהירות שכן זמן התגובה הוא קריטי.

שאלות הקשורות לפגישה אצל הנוירולוג

הווטרינר שלי הפנה אותי לבדיקה אצל מומחה לנוירולוגיה. האם אני יכול לדבר ישירות עם הנוירולוג לפני הפגישה?

בזמן קביעת התור תוכל לבקש שהנוירולוג יחזור אליך לשיחה לפני הבדיקה, אך יש לקחת בחשבון שהיות וחיית המחמד שלך לא נבדקה על ידינו לא נוכל לתת תשובות הקשורות לאופן הטיפול, סיכויי ההצלחה שלו והגורמים מבלי לבדוק אותה קודם. 
הווטרינר שלך יכול להתקשר אלינו בכל זמן ולקבל ייעוץ מקצועי לאחר שבדק את המקרה.

כמה זמן מראש יש צורך לקבוע את הפגישה?

היות וישנם שלושה מומחים לנוירולוגיה במרכז הנוירולוגי שלנו, פגישה יכולה להיקבע לרוב תוך יום עד יומיים ובשעות המתאימות לכם. 
מקרי חירום נוירולוגים אנו מקבלים מיד באותו היום, לרוב תוך שעה עד שעתיים מרגע קבלת שיחת הטלפון.  
בכל מקרי החירום, הווטרינר שלכם יצור קשר עם הנוירולוג על מנת להודיע שאתם בדרך ואנו נקבל אתכם במהירות על מנת לחסוך זמן קריטי.

האם יש צורך שחיית המחמד שלי תגיע בצום לבדיקה? ומה לגבי תרופות?

אנו ממליצים שכל חיות המחמד שמגיעות אלינו יהיו בצום של 8 שעות לפחות (מזון בלבד), על מנת שנוכל במידת הצורך לבצע את התהליך האבחוני הנדרש. 
שעה לפני הפגישה יש למנוע גם מתן מים.
במידה ובעל החיים שלכם סובל ממחלות אשר עלולות להחמיר בגלל צום ( למשל סכרת), יש להיוועץ בווטרינר המטפל או בנוירולוג לפני ההגעה לפגישה.
אנו ממליצים שחיות המחמד לא יקבלו משככי כאבים ביומיים שלפני הבדיקה אצל הנוירולוג. לגבי תרופות אחרות יש להיוועץ עם הרופא המטפל.  תרופות אנטיאפילפטיות חובה לתת כרגיל

מה עליי להביא לפגישה אצל הנוירולוג?

1. את חיית המחמד שלכם
2. את התיק הרפואי של חיית המחמד שלכם
3. מכתב הפנייה מהווטרינר שלכם (יכול להיות ממולא אלקטרונית)
4. בדיקות דם עדכניות במידה ונעשו
5. צילומי רנטגן במידה ונעשו
6. מה התרופות שחיית המחמד מקבלת כרגע
7. אמצעי תשלום שאינו צ׳ק

כמה זמן תארך הפגישה?

פגישה ממוצעת עם הנוירולוג אורכת כ-45 דקות
ביקורות לוקחות כ 10 עד 30 דקות.
ביום הבדיקה, במידה ויוחלט על ביצוע בדיקות נוספות, חיית המחמד שלכם תישאר עמנו לצורך ביצוע הבדיקות הנוספות ואתם תוכלו לחכות בקבלה או לנסוע לביתכם/עבודתכם ולחזור לאחר מספר שעות.

האם התהליך האבחוני יוכל להתבצע באותו היום של הבדיקה?

כן, אנו משתדלים כי כל התהליכים האבחוניים הנדרשים על מנת להבין מהו גורם המחלה יעשו ביום הפגישה.
חיות המחמד שלכם ייכנסו לתהליך האבחוני בהתאם לרמת הדחיפות שלהם. כך שחלקן יכנסו תוך דקות ספורות מרגע ההגעה למרכז הנוירולוגי ואחרות יאלצו להמתין מעט.

יש לקחת בחשבון, כי במקרים בהם האבחון נעשה באותו היום, חיית המחמד שלכם תישאר איתנו מספר רב של שעות, שכן התהליך נעשה בהרדמה מלאה ותחזרו לקחת אותה בערב.
במהלך כל התהליך, הנוירולוג האחראי על המקרה או האח/אחות האחראיים על המקרה, יעדכנו אתכם לאורך היום. 
במידה ולא ניתן לבצע את האבחון באותו היום, הוא ייקבע למחרת או ליום אחר - על פי נוחיותכם (כתלות ברמת הדחיפות).
במידה וקבענו את האבחון ליום המחרת, קיימת האופציה להשאיר את חיית המחמד שלכם אצלנו באשפוז. הם יטופלו ויחכו לאבחון למחרת, או שניתן לקחת אותם הביתה ולהביאם בבוקר למחרת (על פי מה שמתאים לכל משפחה).

איך הווטרינר שלנו יידע מה הוחלט בפגישה?

הנוירולוג האחראי על המקרה יעדכן את הווטרינר שלכם מיד בסיום הבדיקה הנוירולוגית ולפני התחלת התהליך האבחוני.
כמו כן ישלח עותק של מכתב הסיכום הכולל את הבדיקה הנוירולוגית, הבדיקות שבוצעו והמלצות הטיפול לווטרינר באימייל. 
במידה וכחלק מהטיפול נדרש אשפוז, הווטרינר שלכם יקבל עדכון יומי על מצבה של חיית המחמד שלכם ואתם תקבלו טלפון פעמיים: ביום הראשון מהרופא באשפוז בכל בוקר והשני מהנוירולוג האחראי.

שאלות הקשורות לתהליך האבחוני והטיפולי

האם ישנה סכנה בביצוע הרדמה לצורך הבדיקות?

חלק גדול מהבדיקות הנעשות במרכז הנוירולוגי וכן כל הניתוחים מחייבים הרדמה מלאה.
בכל הרדמה (אצל בעלי חיים או בני אדם) קיים סיכון כלשהו (נמוך) להתפתחות בעיות בהרדמה ואף מוות.
את הסיכון הזה אנו מפחיתים לרמות נמוכות מאוד באמצעות הרופאה המרדימה שלנו. 
ברגע שיוחלט על ביצוע אבחון תחת הרדמה, תתבקשו למלא שאלון לפני הרדמה ולאחר מכן תפגשו עם הרופאה המרדימה או הרופא האחראי, אשר יערכו בדיקה פיזיקאלית נוספת לחיית המחמד שלכם, יעברו על בדיקות הדם ויקבעו מה הפרוטוקול הבטוח ביותר לצורך ההרדמה הספציפית.
במהלך ההרדמה עצמה חיית המחמד שלכם מנוטרת על ידי טכנאי הרדמה ומכשור מתאים (המתקדם ביותר בארץ), אשר עובד בצמוד לרופא מרדים על מנת להעביר את ההרדמה בצורה חלקה וללא סיבוכים. בעזרת אמצעים אלו, אנו מקטינים למינימום את הסיכון בהרדמה אך הסיכון- גם אם נמוך- תמיד קיים.

קיבלתי מרשם מהנוירולוג. האם אני צריך להגיע כל פעם על מנת לחדש אותו?

לא, אין צורך להגיע כל פעם למרכז הנוירולוגי על מנת לחדש מרשמים. ניתן לעשות זאת אצל הווטרינר הקבוע שלכם.
כחלק מהתהליך הטיפולי תגיעו לביקורות אצל הנוירולוג. בהזדמנות זו תוכלו לקבל מרשמים, אך אין צורך להגיע במיוחד לצורך קבלת מרשם.
חשוב לדעת, שחלק גדול מהתרופות בהן אנו משתמשים הן תרופות המוגדרות נרקוטיות או ציטוטוקסיות, ולכן לא ניתן לקבל מרשם בדואר אלקטרוני אן בפקס.

 

מוצרי הדם

מוצרים עשירים בתאי דם:

דם מלא: דם מלא הינו דם לא מופרד. מוצרים מדם מלא נחלקים לשניים, בהתאם לזמן שעבר מהתרומה.

 

מנת דם מלא טרי נחשבת כך עד 12 שעות מרגע הלקיחה, מכילה טסיות דם, חלבונים, פקטורי קרישה, נוזל הדם וכן תאי דם והמוגלובין. דם מלא טרי ניתן במקרים של אנמיה בצרוף בעיות קרישה וכן במקרה של מחסור ברוב רכיבי הדם, באיבוד דם אקוטי בו מחסור  של כל רכיבי הדם.

מנת דם מלא שאינו טרי נחשבת כך לאחר שחלפו 12 שעות ממועד ההתרמה, מכיל את חלבוני הדם, נוזל הדם, תאי דם והמוגלובין מאידך, טסיות אינן פעילות ורמת פקטורי קרישה מועטים. ניתן במקרים של אנמיה ומחסור ברכיבי דם שאינם קשורים לבעיות קרישה. נשמר עד 35 יום בקירור של 4 מעלות צלזיוס (מ"צ).

תרכיז תאי דם Packed Cell – PC הינו מוצר שבו הופרדה ממנו הפלסמה על ידי סרכוז המכיל  תרכיז תאי דם שברובו אריטרוציטים, המוגלובין ומעט פלסמה וחומרים נוגדי קרישה. רמת ה PCV המקובלת של מנת PC נעה בין % 60 ל - % 80. מנת רכז תאים נשמרת עד 35 יום בקירור של 4 מ"צ, למרות שמניסיוננו כבר לאחר 21 יום ניתן למצוא מקרים של "הזדקנות" המנה המתבטא בשינויי צבע, ועליה במספר הקרישים. מנת PC מכילה כ 200 מ"ל. PC ניתן במקרי אנמיה ואבדן דם (מתחת ל 20% PCV ) במיוחד כאשר יש חשש ממתן עודף נוזלים ואין צורך בשאר הרכיבים של הדם.

מוצרים המופקים מנוזל הדם - הפלסמה:

Plasma (FFP) Fresh Plasma & Fresh Frozen פלסמה טרייה ופלסמה טרייה קפואה

אלו הן פלסמות שהופרדו תוך 6- 8 שעות מההתרמה. פלסמה כזאת שהוקפאה נחשבת פלסמה טרייה קפואה – FFP. פלסמה מכילה את נוזל הדם, חלבוני הדם- אלבומין וגלובולינים וכן את פקטורי הקרישה. מנה כזו מכילה בד"כ 160-250 מ"ל, וניתן לשמרה שנה אחת בהקפאה. FFP ניתנת במצבים של מחסור בחלבוני דם, ומחסור בפקטורי קרישה כמו במכות חום, כוויות, הכשות נחש, הרעלת אנטיקואגולנטים, אי תפקוד כבדי, Disseminated intravascular coagulation) DIC) ועוד.

FP- Frozen Plasma פלסמה קפואה

פלסמה "רגילה" (שאינה טרייה) שהופרדה לאחר 8 שעות מההתרמה, הוחזקה בקירור ב- 4 מ"צ עד 35 יום מהתרמה. מנה כזו מכילה בעיקר חלבוני הדם אלבומין וגלובולינים. ניתן לשמרה בהקפאה עמוקה עד 5 שנים. FP משמשת לטיפול בחסרים בחלבון בדם כמו במקרי שלשול קשים ופרוו.

PRP - Platelet Rich Plasma פלסמה עשירה בטסיות

הינה פלסמה המופרדת ממנת דם שנשמרה בטמפרטורות החדר רצוי להפרידה תוך זמן קצר מרגע ההתרמה למניעת תהליכים שלילים. לאחר ההפרדה ניתן לשמור את הפלסמה בטמפרטורות החדר (24 מ"צ) במתקני נדנוד עדין עד 5 ימים. מנה כזאת ניתנת במקרים בהם ישנו חוסר בטסיות דם, כמו במחלת הארליכיה.

 

Platelet Concentrated Plasma (תרכיז טסיות)

מופק לאחר סרכוז של מנת הפלסמה העשירה בטסיות (PRP ) ומכיל כ- 50 מ"ל פלסמה בלבד וכך מאפשר מתן מנת פלסמה קטנה ומרוכזת בטסיות לשם טיפול במחסורים בטסיות דם.

Cryoprecipitate - Cryo

מוצר המופק ממנת פלסמה טרייה קפואה (FFP) לאחר שהופשרה ל-4 מ"צ במהלך לילה וסורכזה להפקת תרכיז פלסמה המכיל 50 מ"ל של תרכיז פקטורי קרישה, בעיקר פקטורים 8 ו-13 ופיברינוגן. תרכיז זה טוב למניעת מתן עודף נוזלים, וכן לטיפול בהמופיליות, WvD ובשלבי התחלת DIC.

על מנת לספק את תצרוכת מוצרי הדם בעיקר בזמן חרום אנו זקוקים לתרומות דם.
להרשמה לתרומת דם ניתן לפנות למנהל בנק הדם במייל  eran19000@gmail.com. נא לציין בנושא כי מדובר בתרומת דם, כמו כן נא לציין את  נא לציין את גיל בעל החיים, שם, גזע, משקל, רקע רפואי בעברו ורקע טיפולי שוטף וכן את זמינות הקריאה להתרמה במצבי חירום!

תודה על נכונותכם לתרום

דר' ערן סיטון

אף על פי שגיל אינו מחלה, בעלי חיים מבוגרים נוטים לסבול ממחלות כרוניות, ירידה בתפקוד המערכות השונות וכן מחילוף חומרים איטי יותר. עם זאת ניתן לצמצם את הסיכון בהרדמה באופן משמעותי, ע"י ביצוע סדרת בדיקות לפני הרדמה, על מנת לאתר מחלות כרוניות ובעיות רקע העלולות לסכן את חיי הפציינט בהרדמה. בדיקות אלה כוללות בדיקות דם כלליות וספציפיות (כגון תפקודי כלייה), צילומים של בית החזה, א.ק.ג (רישום הפעילות החשמלית של הלב) ועוד. ניטור צמוד של בעלי חיים מבוגרים בהרדמה, לאחר איתור בעיות כרוניות וטיפול בהן, מפחית את הסיכון בשל גיל בעל החיים באופן משמעותי. השיקול העיקרי לפני ביצוע פרוצדורה בהרדמה מלאה צריך להיות נחיצות הפרוצדורה: אם הכלב לא אוכל בגלל בעיות שיניים, ההרדמה הינה חיונית ועדיף לא לדחות את הפרוצדורה, דחייה כזאת עלולה לעיתים לגרום להתדרדרות במצב הכלב ולהוסיף גורמי סיכון בעתיד.

לכלבים ברכיצפליים (בעלי מבנה פנים פחוס) כגון בולדוג אנגלי, פאג ופקינז, ישנם לעיתים קרובות בעיות במערכת הנשימה העליונה. בעיות אלו עלולות להגביר את הסיכון בהרדמה ולגרום לסיבוכים עקב תופעות של בליעת אוויר ומאמץ נשימתי, בעיקר בשלב ההתעוררות. כמו כן למערכת הנשימה יש תפקיד בוויסות חום הגוף של החיה וכלבים מגזעים אלה עלולים להתקשות בכך. ניתן להרדים כלבים ברכיצפליים לצורך ביצוע פרוצדורות חיוניות. בכדי להפחית את הסיכון יש לדאוג להרגעה טובה לפני ואחרי ההרדמה, אבטחה של דרכי נשימה פתוחות על ידי החדרת צינור (טובוס) לקנה הנשימה, תכנון נכון של מהלך ההרדמה וההתעוררות ומוכנות למענה חרום במידת הצורך לאחר הפרוצדורה. בנוסף, פרוצדורות בהרדמה כללית לכלבים פחוסים מומלץ לבצע בתנאי מיזוג אוויר טובים ובימים קרים, על מנת למנוע את הצורך של הכלב בהלחתה (קירור ע"י התנשפות).

זה לא נכון. עיקור הינו ניתוח המחייב פתיחה של חלל הבטן וחיתוך של שרירים ואיברים פנימיים- שחלות ורחם. בכל שכבות הרקמה הרכה ישנם קולטנים עצביים לכאב. ככלל התגובה של בעלי חיים לכאב זהה לזו של בני האדם, ולכן כל מה שכואב לנו כואב להם. כמו כן, יש לזכור שההרדמה כשלעצמה אינה מונעת את מעבר הכאב אלא רק את המודעות לו והיכולת להגיב, ויש להתייחס לכאב בנפרד מההרדמה. לכן יש לדאוג לשיכוך כאב לפני, במהלך ואחרי סיום העיקור. שיכוך הכאב מקצר את זמן ההחלמה ומקטין את רמת העקה (סטרס) של החיה במהלך הטיפול כולו.